לקויות למידה

אבחון מוקדם של דיסלקציה יכול להקל משמעותית במהלך החיים

אבחון דיסלקציה
אבחון דיסלקציה

דיסלקציה, או לקות למידה המתבטאת בקושי ברכישת יכולת הקריאה, היא לקות למידה נפוצה יחסית, ומשמעותית מאוד, משום שהקריאה משפיעה כמעט על כל היבטי הלמידה האפשריים. לכן, לקות דווקא ביכולת הקריאה יכולה לגרום להרבה בעיות לימודיות ואקדמיות, ליצור פגיעה בהישגים, ולגרום לתסכול רב בקרב הילדים, הוריהם ומוריהם.

לפני שנים לא כל כך רבות, כאשר המודעות לחשיבות הראייה בתופעת לקויות הלמידה הייתה נמוכה הרבה יותר, היו ילדים שנחשבו למופרעים, לעצלנים, אדישים, או פשוט תלמידים גרועים ש”לא מממשים את הפוטנציאל שלהם".

הילדים הללו היו קורבן לחוסר ידע והבנה, במיוחד מכיוון במקרים שכל הבדיקות הרפואיות שלהם תקינות. המאמצים הרבים לסייע להם אכן הועילו, אך רמת הקריאה נותרה מתחת למצופה מבני גילם. היום אנחנו יודעים טוב יותר, וכדי שההיסטוריה לא תחזור על עצמה, חשוב מאוד להבין את חשיבות האבחון המוקדם של דיסלקציה.

חשיבות אבחון עיבוד המידע הראייתי

חשוב לדעת שילדים אינם עצלנים, אלא תחרותיים מאד במהותם. ה"עצלות" כביכול, נובעת מכך שמנסים שוב ושוב לסייע לילד בשיטות ישנות שאכן עוזרות במידה מסוימת, אך הקריאה עדיין נותרת איטית מדי.

אבחון ראייתי מוקדם חשוב על מנת למנוע הצטברות של בעיות שמקורן איננו אך ורק שפתי. דיסלקציה פוגעת בקריאה, שהיא כאמור אבן הבסיס של הלמידה.

ילדים שלא מאובחנים בזמן, סובלים מהצטברות של קשיים. הם מוצאים את עצמם בפער אחרי כל הכיתה, בעיקר במקצועות רבי המלל. הם מתקשים ללמוד לכתוב, הם מתקשים לעקוב אחרי למידת החשבון (אך יכולים להיות טובים מאד בפתרון תרגילים שאינם מילוליים). הם מתקשים בהבנת הנקרא ולכן לא בהכרח עוקבים אחר המתרחש בכיתה.

הם יודעים שהם יודעים, והם יודעים שהם לא מצליחים, ולכן עלולות להתפתח תחושות קשות של תסכול, אשמה, ואפילו דיכאון. כאשר הם מואשמים בעצלנות או בטיפשות, הם עלולים להפגע עוד יותר.

תחושות אלה בתורן עשויות להוביל הן לפגיעה בתפקוד החברתי, והן לבעיות התנהגותיות חמורות בבית הספר. בעיות התנהגותיות גורמות להתייחסות שלילית נוספת של הצוות, וכך נוצר לו גלגל חוזר של תסכול ופגיעה.

לעומת זאת, אם ילד מגיע לכיתה א’ ומאובחן במהירות, הוא יקבל את הסיוע בזמן, יש לו סיכויים טובים יותר לרכוש מיומנויות סבירות שיאפשרו לו תפקוד טוב יותר, וכן הוא יקבל התייחסות מתאימה יותר לצרכיו הלימודיים והרגשיים.

איך מאבחנים?

השלב הראשון, החשוב ביותר, הוא בדיקה של רופא עיניים. בדיקה זו חשובה מאד, גם אם הילד לא מתקשה בקריאה ואפילו אם עדיין לא הגיע לגיל הקריאה.

לאחר מכן, ניתן לבחון כיצד הגדלה וריווח של הטקסט יכולים לסייע לשיפור המהירות והדיוק בקריאה.

מערכת הראייה מורכבת משני חלקים: העיניים והמוח המפענח את המידע המגיע מהעיניים. ייתכן מצב, בו העיניים תקינות לחלוטין והראייה 6/6, אך הילד לא רואה מספיק טוב את הניקוד וסימני הפיסוק, במיוחד אם הכתב ארוך, קטן וצפוף.

תופעה זו, ידועה היטב במדעי הראייה וקרויה Crowding phenomena (תופעת הצפיפות). המשמעויות של תופעה זו, יכולות להיות חוסר דיוק בקריאה והאטה בשטף הקריאה. מכיוון שכך, הקטנת הציפוף על ידי הגדלת הכתב והרווח בין האותיות יכולה לסיייע באופן מיידי בקריאה.

ביבליוגרפיה

Marialuisa Martelli, Gloria Di Filippo, Donatella Spinelli, Pierluigi Zoccolotti; Crowding, reading, and developmental dyslexia. Journal of Vision 2009;9(4):14. doi: 10.1167/9.4.14.

Simone Gori, Andrea Facoetti; How the visual aspects can be crucial in reading acquisition: The intriguing case of crowding and developmental dyslexia. Journal of Vision 2015;15(1):8. doi: 10.1167/15.1.8

Exit mobile version