אדרל וריטלין (וגם קונצרטה) הינם תרופות נפוצות לטיפול בבעיות קשר וריכוז. לכל אחת מהתרופות הללו ישנן מגבלות ויתרונות שונים, אך הידיעה של המשתמשים בנוגע לתוכן התרופה או השפעותיה לרוב מעטה ביותר.
חשוב גם לזכור כי ישנה נטייה כיום לתת תרופות אלו כמעט כלאחר יד, ומשמעות הדבר הינה כמובן שימוש בחומרים זרים לגוף שלעיתים אין צורך בהם. האם אדרל טובה יותר מריטלין? במה? איך? שאלות בסגנון הזה יכולות לתת מענה רב, אך תחילה יש לבחון את התרופות הללו מקרוב – מהמרכיבים, משמעותם, שימושם והשפעתם על הגוף.
כיצד פועלות אדרל וריטלין על הגוף?
תחילה, חשוב להבין כי שתי התרופות משתייכות למשפחת האמפטמינים. אם תבחנו מקרוב את מרכיבי התרופות, בעין של רוקח, תגלו שכל אותן מילים גדולות למעשה מתייחסות למבנים שונים של אמפטמין, חומר ממריץ המשפיע על המוח ומערכת העצבים. בזכות המרצה זו, ניתן להגיע לריכוז או מיקוד – וכך למעשה משפיעות התרופות הללו על הפרעות קשב וריכוז.
הכול נשמע טוב ויפה, אבל השם אמפטמין ודאי מוכר לכם מתחום אחר (אך קרוב מבחינה כימית) – תחת השם מתיל אמפטמין, או במילה אחרת הסם קריסטל. מדובר בסם רחוב ממכר במיוחד, אשר יכול להוביל להתמכרות, עם השפעות חמורות על המשתמש. מסיבה זו, אדרל אסור לשימוש (ולמעשה גם ריטלין) בשילוב עם חומרים מקבוצה כימית אשר נקראת מתיל.
ככל סם ממריץ, וגם אדרל וגם ריטלין הינם ממריצים, יש להם השפעה המייצרת תחושת רוממות בעת השימוש. אך לאחר שהשפעתם פוחתת, ישנו סיכוי גם להשפעות שליליות כגון דיכאון, כעס, אגרסיביות בתצורות שונות, מחשבות שווא, עצבנות, ובמצבים יותר נדירים גם אפיזודות פסיכוטיות.
התלות והסיכון הטמונים באדרל
כאמור, אדרל משפיע באופן משמעותי בתקופה הקצרה, כאשר הוא מצליח להוביל לריכוז מוגבר, תחושת רוממות, והשפעה חיובית לכאורה על הגוף. אך עם הזמן, השימוש עלול להוביל למצבים שליליים בדומה לאפקטים של ריטלין או קונצרטה: התכנסות, אגרסיביות, דיבור והתנהגות ללא שליטה, וכדומה. לאדרל ישנן גם תופעות לוואי בשימוש ארוך טווח כגון הפרעות הקשורות בתאבון, מצבי רוח קיצוניים או משתנים, הפרעות שינה, ואף טיקים לא רצוניים.
האדרל נחשבת לתרופה עם פוטנציאל גבוה להתפתחותה של תלות, הרבה יותר מריטלין או קונצרטה. תוך מספר שבועות בלבד של שימוש עלולה להופיע בעת הפסקת התרופה תופעות כגון הידרדרות במצב המטופל, בעיות תפקוד שונות ואף רגרסיה, מצבי רוח קיצוניים, דיכאון, וכדומה. אלו הן תופעות הקשורות בתלות אשר התפתחה בתרופה.
באופן כללי, תופעות הלוואי לשימוש בטווח הקצר של תרופה זו נחשבות לקלות יותר ופחות שכיחות מאשר ריטלין, ואלו אמורות לחלוף תוך מספר שבועות לאחר סיום נטילת התרופה. עם זאת, כאמור, בשימוש ממושך אלו יכולות להיות חריפות ומסוכנות למשתמש, בעיקר בשל הסיכון להתפתחותה של תלות.
כמו כן, אדרל מסוכנת לשימוש בקרב אנשים הסובלים ממחלות לב או בעיות הקשורות בבלוטת התריס. אין ליטול אותה יחד עם תרופות נוגדות דיכאון, וטרם השימוש יש לבצע בדיקות רפואיות הולמות.
השפעת התרופה לטווח הארוך
חלק מאותן תופעות לוואי שצוינו, בשימוש בטווח ארוך עלולות להתגלות כבלתי הפיכות. למעשה, כלל התרופות המוזכרות בהקשר של הפרעות קשב וריכוז – אדרל, ריטלין וקונצרטה – אינן מיועדות לשימוש בטווח ארוך, ואינן מיועדות לפתור בעיות פיזיולוגיות במוח או מערכת העצבים. תפקידן הוא זמני, להביא למצב של ריכוז ומיקוד בטווח הקצר. לכן אין הן מהוות פתרון יציב לשימוש קבוע, וככל הנראה זהו לא השימוש הנכון בהן.
בנוגע לאדרל, התחושה של שיפור אשר הייתה בתחילת השימוש בטווח הארוך תתגלה כמוטלת בספק. עם הזמן, יכולות להיווצר בעיות רבות הקשורות בהתפתחותה של התלות, בעיות הקשורות בהפסקת השימוש, רגרסיה, הגברת והחמרת המצב הראשוני, וכפי שהוזכרו גם התפתחותן של בעיות בלתי-הפיכות.
על כן, יש להיוועץ ולהיעזר בבעל מקצוע בתחום רפואת הנפש אשר מוסמך לאבחון מקצועי וטיפול בעזרת חומרים אלו טרם השימוש. כל שינוי הקשר בהתנהגות, מצבו הנפשי או הבריאותי של המשתמש, שינויי מצבי רוח ותופעות לוואי אחרות – יש לפנות באופן מידי לרופא המטפל.
אולי יעניין אותך גם:
מתנגדים לריטלין? הכתבה הזו עבורכם
