למרות שכיחות שיעור האוטיזם בלידה – אחת מתוך 250 לידות, לא תמיד קל לזהות אוטיסט בפגישה עמו. כיוון שלרוב, אין סימנים חיצוניים שמעידים על הלקות, ניתן לחשוב על אותו האדם כנורמטיבי, כשלמעשה מדובר באדם שסובל מלקות התפתחותית. הליקוי פוגע בתקשורת עם הזולת, בהתנהגות ובוויסות החושים.
הסימנים הראשונים לאוטיזם מופיעים לרוב כבר בגיל הרך. נראה כי הליקוי נגרם כתוצאה משילוב של גורמים תורשתיים וסביבתיים, שחלקם עוד לא ידועים. בשנים האחרונות גברה המודעות ללקות ולכן נערכים מחקרים רבים בניסיון להבין את היווצרות הלקות ולשפר את שיטות הטיפול הקיימות.
מאפיינים אוטיסטים
האוטיזם שייכת למשפחת הפרעות שנקראות "הפרעות התפתחותיות נרחבות". המשותף להפרעות אלה הן קיום בעיות חברתיות, תקשורתיות והתנהגותיות.
- הפרעות חברתיות: פעמים רבות אוטיסטים לא מראים כלל עניין בסובבים אותם ומעדיפים להיות לבד או שמתקשרים רק לאנשים מבוגרים או רק לבעלי חיים. לעתים ההורים חווים זאת כדחייה מצד הילד.
- האוטיסטים שקועים בעולמם הפנימי עד שההפרעה נדמית בהתחלה לבעיית שמיעה, כיוון שהילדים לא מגיבים לאמירות או לשאלות שמופנות אליהם. הם מתקשים לראות את נקודת המבט של האחר ומתקשים לחזות התנהגויות של אחרים.
- הפרעות תקשורת: אוצר מלים מוגבל, קושי ליצור משפטים דקדוקיים, נטייה לחזרה על משפטים, אי שימוש בסוגים מסוימים של דיבור, קושי בשימוש ובהבנת הבעות פנים, אי יצירת קשר עין וכן דיסגרפיה ודיסקלקוליה.
- הפרעות התנהגות: הקושי של האוטיסטים להביע את רצונם או את קשייהם בדרכי התקשורת המקובלות מביא פעמים רבות להתפרצויות זעם ואלימות או להתנהגויות ילדותיות. האוטיסטים לא מבינים תמיד את משמעות הפעולות שלהם ולכן עלולים לסכן את עצמם.
בנוסף, יש נטיה לפעולות חזרתיות ול"קבעון" על עיסוק מסוים, למשל תנועת גוף מסוימת, משחק הרכבה קבוע, דקלום ועוד. יש גם הקפדה רבה על סדר קבוע וקושי לקבל שינויים. - רגישות סומטוסנסורית: אנשים אוטיסטים סובלים מתת רגישות של החושים או דווקא מיתר רגישות. במצב הראשון האוטיסט עלול לא להבחין במגע מסוגים שונים ואפילו לסכן את עצמו כיוון שלא מרגיש כאב קל.
במצב של יתר רגישות יש לפעמים הימנעות ממגע עם אנשים או רצון לגעת רק בבדים רכים מסוימים. לעתים יש חוש מסוים חד מאוד כמו שמיעה או ריח. - הפרעות קוגנטיביות: לעתים אוטיזם מלווה בפיגור קל, דיסלקציה, המקשה על הילד ללמוד לבצע פעולות שונות ואפילו פעולות בסיסיות.
אבחון אוטיזם
לא ניתן לגלות סימנים לאוטיזם בזמן ההריון או לאחר הלידה. ניתן לאבחן את הלקות החל מגיל שנה וחצי ולעתים רק מאוחר יותר, כשהאבחון נעשה באמצעות תצפיות על התנהגות הילד, ראיון קליני של ההורים, מבחנים פסיכולוגיים שונים ועוד.
לאחר אבחון הליקוי כמעט כל משפחה עוברת תהליך מורכב של אבל, כעס ואשמה, לפני שהיא מסוגלת להתחיל להסתגל למצב החדש, לקבל את הילד כפי שהוא ולפעול כדי לטפל בו ולעזור לו. בשלבים הקשים האלה כדאי להתייעץ עם פסיכולוגית התפתחותית, עובדת סוציאלית או מטפלת אחרת שתעזור בשלבי השיקום הראשונים. גם שיחה עם הורה לילד אוטיסט יכולה להרגיע ולחזק.
טיפול באוטיזם
אין ריפוי לאוטיזם, אך טיפול מתאים יכול לסייע לשיפור המיומנויות השונות ולהקל על הסימפטומים ההתנהגותיים. עיצוב התנהגותי לילדים בעלי לקויי למידה למשל מסייע ללמידת מיומנויות תקשורתיות וחברתיות, וכמוהו גם נוירופידבק לטיפול באוטיזם. טיפול נוסף נעשה באמצעות ריפוי בעיסוק המסייע להפחתת הרגישות החושית ולפיתוח קוארדינציה.
ילד אוטיסט זקוק לחשיפה לגורמי גירוי שונים ומגוונים, על מנת שלא התקבע על עיסוק אחד ויוכל להתקדם מבחינה התפתחותית. בארץ קיימות מסגרות חינוך מיוחד ללקויי למידה מגיל הגן ועד התיכון, אשר מספקות את הגירויים ההתפתחותיים הנחוצים, טיפולים משלימים והשגחה מתמדת.
לאוטיסטים בוגרים ישנם מערכי דיור מוגן והוסטלים אשר מאפשרים עצמאות חלקית בהתאם למידת התפקוד של האדם.
ראו גם:
תסמונת פראדר-וילי
ההבדלים בין אספרגר אוטיזם והפרעות קשב וריכוז
