החיים עם ילד הסובל מבעיות קשב עשויים להיות מתסכלים, כך שהורים יכולים לנקוט בצעדים רבים כדי לסייע לילד להפחית את התסמינים.
ניתן לסייע לו להתגבר על אתגרים יומיים, לתעל את האנרגיה שלו להיבטים חיוביים, להתגבר על ליקויי הלמידה שלו ולהשיג יותר רגיעה למשפחה. כמה שמטפלים מיותר מוקדם בבעיות הילד, ובאופן עקבי יותר, כך גוברים סיכוייו להצליח בחיים.
לסייע לילד עם בעיות קשב: מה שהורים צריכים לדעת
ילדים הסובלים מבעיות אלו מתקשים בדרך כלל ביכולת התפקוד, היכולת לחשוב ולתכנן קדימה, לשמור על ארגון, לשלוט בדחפים, להשלים משימות וללמוד כרגיל. לכן על ההורים לקחת את תפקיד הרשות המבצעת, ולהנחות את הילד לרכוש מיומנויות תפקוד הדרגתיות.
למרות שתסמיני בעיות קשב עשויים להיות מורכבים, חשוב לזכור שילד הסובל מהתסמינים ומתעלם מהוראות הוריו, מרגיז או מביך אותם, או שאינו משתלב היטב בכיתה ונוהג בהיפראקטיביות, אינו פועל מתוך מגמת זדון. ילדים עם בעיות קשב רוצים לשבת בשקט, לסדר את חדריהם ולארגן את חומרי הלימוד שלהם. הם מעוניינים להישמע להוראות הוריהם, אך פשוט אינם יודעים כיצד לתפקד בתחומים אלו.
כשמבינים את מאפייני הבעיה, קל יותר לתמוך בילד באופן חיובי, לתקשר עימו בסבלנות, להסביר לו את מהות בעיותיו, לגרום לו להבין שאינו "פגום" או "עצלן", ועם סבלנות וחמלה, ולהתמודד עם תסמיני הפרעות הקשב תוך הנאה מבית יציב ושמח.
הקפדה על גישה חיובית ובריאה
הורים אחראים לבריאותם הנפשית והפיסית של ילדיהם, ושולטים על גורמים רבים העשויים להשפיע לחיוב על תסמיני ההפרעות של הילד. כשההורים רגועים וממוקדים, אינם צועקים על הילד, ואינם גורמים לו לחשוב שהוא "טיפש" או "עצלן", הם יכולים להתחבר טוב יותר עם הילד, לסייע לו להיות רגוע וממוקד בעצמו, ולהסביר לו כיצד הוא יכול להתמודד עם בעיות הקשב שלו ולהפחית את בעיותיו בלימודים.
שמירה על פרספקטיבה נכונה – יש לזכור שהתנהגות הילד קשורה להפרעה ולכן יש לתקשר עימו בהומור, לא להביכו וללמד אותו לסגל יותר ביטחון בהתנהגותו.
לא להתרגז מהדברים הקטנים ולהיות מוכן להתפשר – אם הילד לא ביצע מטלה אחת, יש להימנע ממהומה, אם במקביל הוא הצליח להכין את שיעורי הבית שלו למרות ליקויי הלמידה שלו. יש לשבח את הילד על מאמציו וליצור עבורו יעדים ברי השגה.
הגברת האמון העצמי – ניתן להכין רשימה כתובה של כל התכונות החיוביות והייחודיות של הילד, ולגרום לו להאמין שהוא יכול ללמוד, לשנות את ליקויי הלמידה שלו ואת התנהגותו, לגלות בגרות ולהצליח.
הרכבת תכנית פעולה
ילדים הסובלים מבעיות קשב וליקויי למידה נוטים יותר להצליח להשלים משימות כשמלמדים אותם דפוסי התנהגות צפויים. תפקיד ההורים הוא ליצור תכנית פעולה ולהקפיד עלי, כך שילד ידע למ לצפות ומה עליו לעשות.
הקפדה על שגרה – חשוב להגדיר זמן ומקום לכל פעולה כדי לסייע לילד עם בעיות קשב להבין את המצופה ממנו ולהתנהג בהתאם. ניתן לבסס מועדים צפויים לארוחות, שיעורי בית, משחק וזמני שינה.
אם הילד הכין את בגדיו עבור יום המחרת לפני שהוא הולך לישון, יש לשבח אותו ולוודא שארגן אף את חומרי הלימוד שלו במקום מיוחד אותו יהיה לו קל לזכור ולצאת מהבית בזמן.
לוח הזמנים צריך להיות פשוט – אם ילד מתמהמה בביצוע פעולות, יש להבין שבעיות הקשב שלו גורמות לו להיות מוסח דעת ולא לגעור בו אלא לתקשר עימו בסבלנות ולסייע לו להתארגן. אם הוא צפוי לבצע פעילויות רבות לאחר שעות הלימודים, הוא עשוי להתבלבל ולכן יש להרכיב לוח זמנים המבוסס על יכולותיו ולדרוש ממנו לבצע פעילות מסוימת בהתאם לרמת היכולת שלו.
הקפדה ככל הניתן על סדר וארגון – הבית צריך להיות מסודר ומאורגן כדי שלא להגביר את הבלבול של הילד. יש לוודא שהילד יודע שלכל דבר יש מקום, וללמד אותו הקפדה על סדר וניקיון באמצעות דוגמאות.
