דיסלקציה נחשבת ללקות הלמידה הנפוצה ביותר. למרות שעשוי להיות קשר בינה לבין לקויות למידה אחרות כגון דיסגרפיה, למשל, הרי שיש לה מאפיינים ייחודיים משל עצמה.
זאת ועוד, יש מאבחנים המעדיפים להתייחס לסוגים השונים הקיימים בדיסלקציה שכן יש בכך תועלת במתן סיוע ליצירת אסטרטגיות למידה והתמודדות טובות יותר. בין האבחונים המקובלים ניתן למצוא את הדיסלקציה הלקסיקלית שמשלבת קשיים מכמה סוגים.
רמת משכל תקינה
ילדים ומבוגרים שמאובחנים כסובלים מדיסלקציה הם בשום אופן אינם עצלנים. גם כאלה שאובחנו כבעלי דיסלקסיה לקסיקלית הינם למעשה בעלי לקות הנובעת מהיבטים נוירולוגיים, עצביים. בשום פנים ואופן גם לא מדובר בבעיה שמשמעה רמת משכל נמוכה או אינטליגנציה נמוכה. למעשה, רבים מאלה שאובחנו כדיסלקטיים הם בעלי כישורים גבוהים מאוד, אלא שיש להם קושי בתפיסת השפה הכתובה.
כאשר מדובר באבחון מסוג דיסלקציה לקסיקלית, הרי שההתמודדות המורכבת יותר היא בהבנה של מילים עימן נפגשים בפעם הראשונה. גם כאלה שהצליחו לרכוש שליטה טובה בקריאה ואף שטף קריאה נורמטיבי, מרגישים "תקועים" כאשר הם נתקלים במילה שטרם ראוה עד כה. קושי נוסף, שנחשב לייחודי לסוג זה של דיסלקציה הינו כתיבה בשגיאות. לקות למידה זו עשויה בשל כך להיות מאובחנת באופן שגוי (למשל כדיסגרפיה), אך הקושי העיקרי איננו בכתיבה אלא – בקריאה.
אסטרטגיות למידה מתאימות
על מנת להתמודד כהלכה עם דיסלקציה לקסיקלית, יש צורך לסייע במיוחד בגילאי בית הספר במתן סיוע ביצירת אסטרטגיות למידה מתאימות. אסטרטגיות הלמידה צריכות להיות מותאמות לקשיים הספציפיים של כל ילד וילד, שכן בקרב כל לקוי למידה באה הלקות לידי ביטוי באופן שונה. יש כאלה שמצליחים למצוא בעצמם אסטרטגיות שמסייעות להם. אחרים, שמתקשים בכך, עשויים להתייאש ולראות בקריאה משימה קשה ולפיכך – להימנע ממנה.
כאשר נעזרים באסטרטגיות למידה מתאימות, כאשר מראים לילד שהוא בהחלט יכול להתקדם ולהשתפר משיגים בכך לא רק תועלת רגשית. למרות שעיקר הקושי של הסובלים מדיסלקציה הוא בקריאה הם סובלים לעיתים גם מקשיים נלווים שנחסכים כאשר מתמודדים עימם מוקדם. התמודדות מוקדמת, שילוב של הוראה מתקנת ואף ייעוץ רגשי יאפשרו שיפור ניכר בהישגים הלימודיים, הפחתת חרדה מקריאה וכתיבה, עליה בהערכה העצמית ועוד.
שיפור ההבעה גם בכתיבה
למרות שדיסלקציה לקסיקלית מאופיינת בקושי בעיקר בעת מפגש עם מילים חדשות, התמודדות לא נכונה בגיל צעיר עשויה להביאלקושי גם בכתיבה, ביכולת ההבנה, בעושר השפה והביטוי. כאשר קושי בקריאה לא מטופל הילד עשוי להימנע מקריאה באופן שמשאיר אותו מאחור ביחס לבני גילו גם כאשר מנת המשכל שלו נורמטיבית ואפילו גבוהה מהנורמה. גם כיום, ילד שלא אובחן עשוי לסבול מסטיגמות, הילד עלול לפתח בעיות התנהגות כתוצאה מתסכול כך שזיהוי המוקד האמיתי של הבעיה עשוי להתרחק עוד יותר.
עבור ילדים ואף מבוגרים שזכו להתייחסות נכונה ולסיוע – האפקט מרשים מאוד. שיפור יכולת הקריאה מביאה גם שיפור ההבעה בכתיבה ועליה בהישגים לימודיים. כדי להשיג כל זאת ניתן לנקוט באסטרטגיות מגוונות:
- קריאה בקול – הקריאה בקול מחדדת את זיהוי הטעויות ותיקונם. בגיל צעיר, מומלץ שהילד יקרא ביחד עם מבוגר, אח גדול, או חונך בעל סבלות.
- למידה במשחק – משחקים עם מילים ואותיות, חשובים כדי ליצור חוויה חיובית המקושרת ללמידה.
- פגישות עם קלינאית תקשורת יכולות לסייע כאשר נלווה קושי בדיבור. מתאים לא רק לפעוטות.
- למידה ממוחשבת מסייעת רבות לבעלי לקויי למידה וכן גם טכנולוגיות למידה מתקדמות.
- יש הטוענים שאפשר לשפר ולהגמיש את היכולות הקוגניטיביות גם באמצעות תרגולים מנטליים, יוגה, מדיטציה וכדומה.