ליקויי למידה – דיסלקציה, קשיי קריאה וכתיבה

ליקויי למידה הינם קשיים שחווה האדם, לא משנה באיזה גיל, בתחומים כגון חשבון, זיכרון, כתיבה, הקריאה, קשב, שפות זרות ועוד. הקשיים הללו לא קשורים לגילו של הפרט, לרמה האינטלקטואלית שלו, רמת השכלתו, או ביצועיו בתחומים אחרים בחייו.

הקשיים בלתי צפויים, מכיוון שהילדים רגישים, חכמים ויצירתיים מאד.

הליקויים הנפוצים והמוכרים הינם בתחומים הבאים:

• קריאה – דיסלקציה
• כתיבה וכתיב – דיסגרפיה
• חשבון בסיסי – דיסקלקוליה
• קשב וריכוז – ADD-Attention Deficit Disorder

הליקויים משפיעים על התפקוד בבית-הספר, אך גם על התפקוד בתחומי חיים אחרים.

שכיחות לקויות למידה

ילדים רבים מתקשים בקריאה ואף ברכישת הקריאה. למרות המאמצים הרבים לסייע להם, ולמרות שאין להם שום בעיה רפואית מיוחדת או בעיית אינטליגנציה הם קוראים לאט יותר מהמצופה מבני גילם. לעתים קרובות הקושי רב יותר כאשר הטקסט קטן[i] וצפוף[ii] או ארוך ועמוס. כאשר אינם נדרשים להסתכל על הטקסט, ומקריאים להם בקול רם, הם יכולים לגלות הבנה מצוינת וזיכרון מצוין.

שכיחותה המדויקת של “ליקויי למידה” אינה ידועה. קיימות הערכות מגוונות, ונושא השכיחות הינו למעשה אחת השאלות הנידונות ביותר בתחום. זאת ועוד, קיימת מחלוקת בין צדדים בעלי מטרות וכוונות שונות.

מכיוון אחד, באים אנשי החינוך וההנהלות השונות של מוסדות ההשכלה. התפקיד של גופים אלו הוא להושיט עזרה, מבחינה מימונית ומבחינת שיטות טיפול, לבעלי ליקויי הלמידה. אנשים אלו מעוניינים להפחית את שכיחות תופעה זו, או לפחות את ההערכה המספרית שלה. מנגד, עומדים הורי הילדים הלוקים בליקויי למידה, ואנשים בוגרים בעלי בעיות שכאלו. הם מעוניינים דווקא לשים דגש על רמת השכיחות הגבוהה של ליקויי הלמידה.

על פי רוב, אנשי מוסדות הלימוד דוגלים בגישה מסורתית, שלפיה ליקויי הלמידה אינה תופעה מרכזית, ואף אולי אינה קיימת בכלל. הגישה שלהם סוברת שאחוז הסובלים בלקויות למידה עומד על בין 2% ל-4%. מצד שני, אלו שעובדים באופן ישיר מול ילדי מוסדות החינוך השונים סבורים שהתופעה שכיחה בהרבה. כמה מהם אף משערים ששיעור הסובלים מליקויי למידה מגיע ל-20%.

דיסלקציה

יש הטוענים שדיסלקציה אינה מחלה אלא תופעה הנגרמת כתוצאה מבעיות אשר היו לעובר ברחם אמו ויש המייחסים לה השפעה גנטית. בכל מקרה, על כל ילד להיבדק על ידי רופא עיניים, גם אם אין לו שום קושי התפתחותי או קושי בלמידה. מומלץ מאד להבדק על ידי רופא עיניים בגילאי תשעה חודשים, בגיל שלוש ובגילאים חמש-שש, מכיוון שזוהי תקופה קריטית בה המוח הראייתי של הילד מתפתח, ובעיית עיניים אשר לא מאותרת בתקופה הזו, עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך. לאחר בדיקת רופא העיניים, השלב הבא הוא להתייחס לצד החזותי-ראייתי של קשיי הקריאה והדיסלקציה. כלומר, לבחון כיצד גודל הטקסט, כמות הטקסט והצפיפות שלו (ובמקרים מסוימים אף סוג הפונט[iii]) משפיעים על מהירות הקריאה.

ראשית חשוב להבין, שנכון שדיסלקציה איננה בהכרח בעיה בעיניים עצמן, ולכן בדיקת העיניים יכולה להיות תקינה לחלוטין וחדות הראייה 6/6. עם זאת, ניתן לנסות להקל על קשיי הקריאה והדיסלקציה באמצעים ראייתיים:

• לילדים קשה יותר לקרא כאשר הכתב קטן, עמוס וצפוף
• הם נוטים לאבד את המקום בזמן קריאה, בעיקר במעבר משורה לשורה ובהעתקה מהלוח
• יש להם נטייה להסתכלות על הצורה הכללית של המילה ואז ניחוש האותיות.
• לעתים ההורים מבחינים בהתקרבות עם העיניים לדף ובמקרים נדירים גם שפשוף עיניים.
• במקרים מסומים, ההורים ישימו לב שהילד כלל אינו מסתכל על הדף בזמן הקריאה והוא מנחש במקום לקרא.

כלומר, לאחר שרופא העיניים קבע שאין בעיה בעיניים, והילד רואה 6/6, יש לבדוק את היכולת שלו לעבד מידע ראייתי, כגון הקשר האפשרי בין הפרעת קשב וריכוז ליכולת הקשב החזותי-ראייתי.

למה הדבר דומה?

ישנם ילדים שהטיקט בחולצה מאד מציק להם, למרות שאין להם שום בעיה רפואית בעור. דוגמה אחרת יכולה להיות רגישות לרעשים, אפילו אם הם צלילים יום-יומיים שאחרים בכלל לא שמים אליהם לב, כגון רעשי אכילה של אחרים בזמן שהם לועסים (גזר, תפוח, מסטיק וכו'). הילד יכול להיות רגיש מאד לרעשים, ולבקש מבני הבית להיות בשקט כאשר הוא מנסה להתרכז, למרות שבבדיקת שמיעה רגילה התוצאות היו בגדר הנורמה והאוזניים בריאות. דוגמה מחושי הריח, יכולה להיות רגישות גבוהה לריחות של אוכל או בושם.

דיסלקציה הינה לקות שקשורה ברובה לקושי בלימודי הכתיבה והקריאה. יש כאלו אשר מרחיבים לקות זו לליקויי למידה שונים, כגון בתחום המתמטיקה.

על פי רוב, מאפיינים את הקשיים שבהם נתקל הילד הסובל מדיסלקציה בתחומים מרכזיים אלו:

קשיים שפתיים

אנשים הלוקים בדיסלקציה יחוו קשיים במישור אוצר המילים, בהגיית מילים בעלות הברות מרובות, בלימוד שפה זרה, בהקשבה ובכתיבה בו זמנית, ובארגון רצף של רעיונות או של עלילה. בנוסף, יהיה פער גדול בין רמת ההבעה שלהם בעל-פה לבין רמת הבעתם בכתב, לטובת רמת ההבעה בעל-פה. יהיה קושי בקליטת משפטים הנאמרים במהירות, טעויות במילות קישור ובמילות תחביר ועוד.

קשיים ראייתיים בקריאה

ישנם קשיים טכניים בכל הנוגע לקריאת חומר רב ולהבנת הנקרא. ילד הסובל מדיסלקציה יקרא באופן איטי ביותר, ויתקשה להבדיל בין עיקר לטפל. הקושי עלול להיות חמור יותר, כאשר הטקסט צפוף, עמוס וכתוב בכתב קטן[iv]. כך למשל, סימני הניקוד בעברית לעתים נראים קשים מאד לזיהוי ואף עלולים ליצור עומס חזותי נוסף. במקרים כאלו, ניתן לבחון כיצד כלים אסטרטגיים יכולים להקל על הקושי הראייתי בקריאה. הדבר דומה לשימוש זמני בגלגלי עזר באופניים או למצופים בעת שחייה בבריכה. בדומה לשרפרף עליו עומד הילד כדי להגיע לכיור ולרחוץ ידיים, האביזרים האלו מקלים על הילד בביצוע הפעולה, ולאחר שהוא מיומן מספיק, הוא אינו זקוק להם יותר.
כלומר, הכוונה היא לאו דווקא "לרפא" או "להעלים" את הדיסלקציה, אלא להפוך את חומרי הקריאה לנגישים יותר, ובכך להביא להקלה על קשיי הקריאה ולאפשר לילד ללמוד בצורה קלה יותר.

מקרים בהם קשיי קריאה יכולים להיות קשורים לראייה

כאמור, מטרת הכלים האסטרטגיים הינה להפוך את הטקסטים לנגישים יותר, גם אם אין שום בעיה בעיניים עצמן. קיימים מקרים, בהם להורים כבר ידוע על בעיות עיניים אצל ילדיהם, והילד כבר היה בטיפול ואף מרכיב משקפיים, ובכל זאת עלול להיות קשר בין הראייה לקריאה. דוגמאות לכך יכולות להיות:

קושי בהתכנסות של העיניים[v] , תנועות העיניים[vi] או במיקוד[vii] העיניים (מיקוד ראייה): הילד מתקשה למקד את עיניו בטקסט, אף על פי שבבדיקה רפואית עיניו נמצאו בריאות והוא רואה 6/6. יש לציין שלא מדובר בגורם הסיבתי לדיסלקציה, אלא שקושי זה יכול להתווסף לקשיים האחרים הקיימים בקריאה[viii]

אמבליופיה ("עין עצלה"): הילד היה זקוק למשקפיים כבר בגיל צעיר מאד, אך הדבר לא היה ידוע או שהילד סירב להרכיב אותם. סיבות נוספות ל"עין עצלה" יכולות להיות פזילה גלויה או סמויה, הפרש במספרים בין העיניים[ix] וכו'. היסטוריה של עין עצלה, גם אם היא טופלה בצורה הטובה ביותר האפשרית, ייתכן ומשפיעה כיום על היכולת של הילד לקרא טקסטים[x], במיוחד אם הם כתובים בכתב קטן וצפוף.

ראייה ירודה:  ראייה ירודה מוגדרת כמצב שבו גם עם המשקפיים הטובים ביותר, הראייה עדיין לקויה, עד לכדי פגיעה בתפקוד. ילד הסובל ממחלת עיניים מולדת או התפתחותית, כגון ניסטגמוס[xi], קטרקט מולד, גידול תוך עיני וכו' עלול לסבול מקושי ראייתי בקריאה[xii].

לקות ראייה קורטיקלית: זוהי לקות ראייה, הנובעת מקושי מוחי לפענח את המידע המגיע מן העיניים. על אף שלקות זו הינה אחד הגורמים ללקויות ראייה בילדים, המודעות אליה נמוכה מאד. לקות ראייה קורטיקלית עלולה להקשות על הקריאה[xiii].

קשיים בכתיבה

ישנם בעיות בארגון רצף הכתיבה, ובהתחלת כתיבת המטלה. כמו כן, לילד הסובל מדיסלקציה יש לרוב כתב יד לא ברור, הוא מתקשה לבנות משפט נכון ומרבה לבצע שגיאות כתיבה.

קשיים במתמטיקה

ישנו קושי להבין את שפת המתמטיקה, ושליטה חלקית בפעולות חישוב בסיסיות ושגרתיות. כמו כן, הילד הסובל מדיסלקציה מתקשה לזכור נוסחאות מתמטיות, או רצף של פעולות. ישנם קשיים בקריאה ובהעתקה של בעיות, הפרעה בהתמצאות כיוונים והיפוך סימנים ומספרים. לאחרונה פורסמו מאמרים על קשר אפשרי בין דיסקלקוליה לתנועות עיניים[xiv]^,[xv].

קשיים במיומנויות למידה

ישנו קושי לארגן את הזמן, להשלים משימות, לשלב ידע ממקורות שונים, להיזכר ולשנן חומר, לבצע שימוש טכני במאגרי מידע מודפסים או ממוחשבים, ולהצליח במבחנים, על אף השליטה בחומר.

אבחון דיסלקציה

בנוסף על שלל המרכיבים באבחון, בעת אבחון דיסלקציה, יש להתייחס לפן החזותי של קשיי הקריאה. כך למשל, ניתן לתת לילד לקרא טקסט מסוים ולמדוד את המהירות ואת הדיוק, ולאחר מכן לתת לו לקרא טקסט דומה, אלא שהפעם הטקסט יהיה כתוב בכתב גדול יותר ומרווח יותר. בדיקה זו מאפשרת לבדוק אם הבעיה היא אך ורק שפתית, או שיש לה גם מרכיבים ראייתיים.[xvi]

אמצעי עזר

בזמן קריאה במחשב או בטלפון, המבוגרים יכולים להגדיל את הכתב, לרווח אותו[xvii] ולשנות את צבעי הרקע והאותיות בכמה לחיצות כפתור. פעולות אלו הופכות להיות יותר ויותר מקובלות מתוך מודעות לנגישות. ילדים לעומת זאת, נאלצים להתמודד עם ספרי הלימוד שלהם, אשר במקרים רבים מודפסים בכתב קטן מדי וצפוף מדי עבורם. על מנת לאפשר לילדים הרגישים לאופן הדפוס של הספר לקרא טוב יותר, ניתן לבחון התאמה של אביזרים אסטרטגיים ללמידה אשר מסייעים להם להתמקד טוב יותר בטקסט[1].

[1] Wider letter spacing helps dyslexic readers Marco Zorzi, Chiara Barbiero, Andrea Facoetti, Isabella Lonciari, Marco Carrozzi, Marcella Montico, Laura Bravar, Florence George, Catherine Pech-Georgel, Johannes C. Ziegler Proceedings of the National Academy of Sciences Jul 2012

 

[i] The effect of print size on reading speed in dyslexia Beth A. O'Brien, J. Stephen Mansfield, and Gordon E. Legge

[ii] Crowding, reading, and developmental dyslexia Marialuisa Martelli; Gloria Di Filippo; Donatella Spinelli; Pierluigi Zoccolotti Author Affiliations Journal of Vision April 2009,

[iii] Dyslexia and Fonts: Is a Specific Font Useful? Brain Sci. 2018, Bachmann C, Mengheri L.

[iv] The effects of inter-letter spacing in visual-word recognition: Evidence with young normal readers and developmental dyslexics, Manuel Perea, Victoria Panadero, Carmen Moret-Tatay, Pablo Gómez, Learning and Instruction, Volume 22, Issue 6,

[v] Convergence insufficiency-a major review. Cooper J1, Jamal N. Optometry. 2012 Apr 30;83(4):137-58.

[vi] Latency of saccades and vergence eye movements in dyslexic children. Exp Brain Res. 2008 Jun, Bucci MP1, Brémond-Gignac D, Kapoula Z.

[vii] Fixation Instability and Increased Saccades Slows Reading in Anisometropic Amblyopia Journal of American Association for Pediatric Ophthalmology and Strabismus {JAAPOS}

[viii] Pediatric ophthalmology and childhood reading difficulties: Convergence insufficiency: relationship to reading and academic performance, J AAPOS. 2017, Phillips PH

[ix] Slow reading in children with anisometropic amblyopia is associated with fixation instability and increased saccades. Kelly KR, Jost RM, De La Cruz A, Dao L, Beauchamp CL, Stager D Jr, Birch EE. J AAPOS. 2017 Dec

[x] Amblyopic children read more slowly than controls under natural, binocular reading conditions. J AAPOS. 2015 Dec, Kelly KR1, Jost RM2, De La Cruz A2, Birch EE3.

[xi] Reading performance in infantile nystagmus. Ophthalmology. 2013 Barot N, McLean RJ, Gottlob I, Proudlock FA.

[xii] Clinical and microperimetric predictors of reading speed in low vision patients: a structural equation modeling approach. Invest Ophthalmol Vis Sci. 2013  Giacomelli G1, Virgili G, Giansanti F, Sato G, Cappello E, Cruciani F, Varano M, Menchini U.

[xiii] Impact of Cerebral Visual Impairments on Motor Skills: Implications for Developmental Coordination Disorders. Frontiers in Psychology. 2016 Chokron S, Dutton GN.

[xiv] The added value of eye-tracking in diagnosing dyscalculia: a case study. Front Psychol. 2013 van Viersen S, Slot EM, Kroesbergen EH, Van't Noordende JE, Leseman PP.

[xv] Number line estimation strategies in children with mathematical learning difficulties measured by eye tracking. Psychol Res. 2016

[xvi] A new near vision test card. Optometry Today, Dec 15. Evans, B.J.W. and Wilkins, A.J. (2001).

[xvii] Extra-large letter spacing improves reading in dyslexia, Br J Educ Psychol. 2016 Dec; Sjoblom AM, Eaton E, Stagg SD