לקויות למידה

דיספרקסיה ורבלית – ליקויים בדיבור

דיספרקסיה ורבלית

דיספרקסיה ורבלית התפתחותית (Developmental verbal dyspraxia) היא הפרעת שפה, שמהותה קושי בתכנון השפה: קושי בתכנון התנועות הדרושות ליצירת שפה ובשילוב בין מערכי התנועות.

הקושי התכנוני בדיספקרסיה יכול לבוא לידי ביטוי גם בתכנון תנועות העיניים, ואז להוות קושי נוסף על הקריאה. כלומר, העיניים עצמן יכולות להמצא בבדיקה רפואית בריאות לחלוטין והראייה 6/6, אך לילד עלול להיות קושי בשליטה המדויקת על תנועות העיניים[i].

בקריאה נדרשת תנועת עיניים מדויקת: העיניים צריכות להתמקד באותיות, בניקוד ובמילים על פי הסדר הנכון שלהם. יש צורך לשמור על המקום הנכון בדף ארוך של טקסט קטן וצפוף, במיוחד בזמן מעבר משורה לשורה, ובכיתה צריך להעביר את המבט מהלוח למחברת שוב ושוב.

תנועות העיניים האלו, הנקראות סקאדות, יכולות להיות שונות במקרים של דיספרקסיה[ii]. בנוסף, עלולים להיות קשיים במיקוד[iii] תנועות העיניים[iv].  מכיוון שכאמור דיספרקסיה איננה בעיה בעיניים עצמן, בדיקות ראייה ואף בדיקות מיקוד ראייה יכולות להיות תקינות לחלוטין, והראייה 6/6.

לצורך הקלה על המאמץ הראייתי בקריאה, ניתן להתאים כלים אסטרטגיים, אשר מסייעים לילד למקד את הראייה בזמן הקריאה. כלים אלו יכולים להגדיל את הכתב, לרווח אותו ואף לשנות את הצבע במידת הצורך.

עבור רוב האנשים, השפה נרכשת באופן טבעי, כאשר המלים הראשונות נרכשות סביב גיל שנה ובגיל שנתיים פעוטות כבר מדברים ללא הפסקה. אך יכולת מלאה של דיבור נרכשת תוך מספר שנים.

התנאי היחידי ללמידת שפה היא הימצאות בסביבה שבה נשמעת שפה, ופרט לכך, כל הכישורים הקשורים בשפה הם מולדים: יכולת הגיית צלילים, חיבור המלים, בניית משפטים לפי כללי הדקדוק של שפת האם והעברת מסר באמצעות משפטים. שימוש בשפה דורש זיכרון לטווח ארוך, כמו גם יכולות מוטוריות, תחושתיות ותפיסתיות.

מי שסובל מדיספרקסיה מילולית לא מצליח להפיק את הצלילים הרצויים מבחינת תכנון הדיבור ולכן לא מצליח לבטא משפטים בעלי משמעות כרצונו.
לעתים ליקויי ההיגוי הם פשוטים, כאשר ילד מתקשה בהפקת עיצור מסוים ולכן הוא נוטה להשמיט אותו או להחליף אותו באופן עקבי בעיצור אחר, או שהוא לא הוגה נכון עיצור מסוים. מקרה נפוץ של ליקוי פשוט הוא תקיעת הלשון בין השיניים בזמן הגיית האותיות השורקות.

אך ישנם מקרים של ליקויים מורכבים, שנובעים מאי- הפנמה של חוקים פונולוגיים. במקרה כזה הילד יראה דפוסים חוזרים של השמטת העיצור האחרון במלה, שיקול הברות ועוד. במקרה של ליקויים מורכבים הדיבור של הילד עלול להיות ממש לא מובן, מה שיוצר אצלו תסכול וקשיים בתקשורת.

כדאי לשים לב, כי לעתים הסממנים הראשונים לדיספרקסיה הם קשיים מוטוריים של הילד באכילה ובשתייה, כיוון שגם מיומנויות אלה דורשות שימוש באותם איברים.

הסיבות לדיספרקסיה

ככל הנראה המקור של הקושי בדיבור הוא מוטורי- תנועתי. יחד עם זאת, הדיבור הוא תהליך כל- כך מורכב ומופשט, שהוא כולל הרבה מעבר לתכנון המוטורי וייתכן שגם לכך חלק בהפרעה.

מבחינה פיזיולוגית, בזמן הפקת צלילי דיבור אנו משתמשים בלמעלה ממאה שרירים שונים. זו פעולה מורכבת ביותר, ולפיכך אם ילד מתקשה בשילוב בין הפעולות המוטוריות השונות, הוא לא מצליח להפיק דיבור כראוי. לעתים הקשיים המוטוריים או התפיסתיים מתבטאים באיברי גוף נוספים ולעתים התופעה ייחודית רק לאזור הפה.

ישנם 3 מקורות להפרעה:

הטיפול בדיספרקסיה

הטיפול בדיספרקסיה נעשה על ידי נוירולוגים, קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק, ומתמקד בתחום התנועתי והתחושתי.

הטיפול בקשיי הקריאה בדיספרקסיה, יכול להיות מלווה בהתאמה של כלים אסטרטגיים, המקלים על המאמץ הראייתי בזמן הקריאה. כלים אלו יכולים לשפר את היעילות של השיעורים הפרטיים וההוראה המתקנת.

ישנה עבודה מוטורית רבה שכוללת חזרה על תנועות מסוימות עם אברי הדיבור, ביכולות של נשיפה, תפקודי לשון, הפקת קול, היגוי נכון.
בנוסף, ישנה עבודה על יחידות השפה, דהיינו עיצורים, תנועות ופונמות. הקושי בכך (לעומת טיפול בדיספרקסיה של הגפיים, שמשמעותה קושי בתכנון תנועת הגפיים) הוא שאברי הדיבור אינם נראים לעין, אך מדובר באותה עבודה תנועתית ותחושתית.

תוצאות הטיפול אינן מובטחות, אך חשוב להגיע לטיפול מתוך אמונה ולעשות את מירב המאמצים כדי לשפר את הדיבור, עקב החשיבות המרובה שיש לתקשורת המילולית בכל תחומי החיים. חשוב גם שהסיוע לילדים הלוקים בהפרעה יגיע גם מצד ההורים, הצוות החינוכי והסביבה הקרובה, סיוע שכולל תמיכה רגשית והרבה סבלנות.

מאמרים נוספים בנושא:
אבחון דיסלקציה
אבחון וטיפול בדיסגרפיה
גמגום

[i] Dyspraxia, motor function and visual-motor integration in autism. Behav Brain Res. 2014 Aug Miller M, Chukoskie L, Zinni M, Townsend J, Trauner D.

[ii] Oculomotor Impairments in Developmental Dyspraxia. Gaymard B, Giannitelli M Challes G Rivaud-Péchoux S Bonnot O, Cohen D, Xavier J.

[iii] cognitive Control of Saccadic Eye Movements in Children with Developmental Coordination Disorder, PLoS One. 2016 Claudia C. Gonzalez* Mark Mon-Williams,Siobhan Burke, and Melanie R. Burke Frederic Dick,

[iv] Oculomotor atypicalities in Developmental Coordination Disorder. Developmental Science, Sumner E, Hutton SB, Kuhn G, Hill EL.

Exit mobile version