דיסקלקוליה היא הופעה ספציפית של לקות למידה, אשר עניינה קושי במתמטיקה. כ-6% מהאוכלוסיה סובלים מדיסקלקוליה ברמות מסוימות, אשר פוגעת ביכולות החשבוניות שלהם.
גורמים לדיסקלקוליה
חוקרים נוהגים להפריד בין שני סוגים של דיסקלקוליה, על פי הגורם לה. הדיסקלקוליה המוכרת לעוסקים בלקויות למידה הינה דיסקלקוליה התפתחותית.
הקושי בביצוע מטלות חשבוניות מופיע עוד לפני בית הספר, עם קושי בספירה ובהשוואת כמויות, וימשיך ללוות את הילד בכל שלבי ההתפתחות.
ככל הנראה, דיסקלוקוליה התפתחותית נובעת מליקוי מוחי, בעיקר באיזו הטמפורלי-פריאטלי של ההמיספרה השמאלית. ליקוי זה מושפע גם מתורשה ונטיות גנטיות.
סוג נוסף של דיסקלקוליה הינו דיסקלקוליה נרכשת, כאשר הקושי בביצוע מטלות מתמטיות נובע כתוצאה מפגיעה מוחית או מחלה ניוונית של המוח. במקרים אלה, האדם יאבד יכולות מתמטיות שרכש בעבר, כתוצאה מפגיעה ידועה.
ביטויים של דיסקלקוליה
דיסקלקוליה נחשבת ללקות למידה "בזכות עצמה"- כלומר הקושי עם מספרים יכול להופיע במנותק מכל לקות למידה אחרת. עובדה זו עשויה להקל על אבחון הבעיה.
כדי לאפיין דיסקלקוליה, חשוב להתייחס לשלב ההתפתחותי של הילד, וליכולות החשבוניות המצופות בשלב זה.
כאמור, דיסקלקוליה התפתחותית מופיעה כבר בשלבים מוקדמים של ההתפתחות, אך בדרך כלל מאתרים אותה רק כשהילד נתקל בקשיים בשיעורי החשבון בבית הספר.
דיסקלקוליה בגן: בשנות הגן, דיסקלקוליה תתבטא בקושי בספירה ובהבנת הרצף של המספרים, קושי במנייה של חפצים ובתפיסת כמות ללא מנייה, וקושי בשימור כמות (ההבנה שמספר החפצים לא השתנה גם אם המרחק ביניהם גדל).
הילדים ימצאו דרכים שאינן כוללות מספרים כדי לתאר את סביבתם, ופשוט יתעלמו מתיאור כמויות של דברים. העדר השימוש במספרים גורם לקושי בתיאור המרחב והתמצאות בו.
דיסקלקוליה בבית הספר: בבית הספר, דיסקלקוליה מתבטאת היטב ביכולות החשבוניות והמתמטיות של התלמיד. עם הקשיים שהילד מכיר כבר משנות הגן, אין לו אפשרות לרכוש הבנה לגבי משמעות פעולות החשבון הבסיסיות, ולכן ילד עם דיסקלקוליה יתקשה בביצוע מטלות חשבוניות כבר ברמה הבסיסית ביותר.
דיסקלקולים אינם מה זה חיבור וחיסור, ולכן יתקשו להבין מושגים של יותר ופחות. הם יאלצו לספור כל פעם מההתחלה כדי לענות על שאלות בסיסיות. גם ילדים שיצליחו לתת פתרונות נכונים, עשויים לעשות שימוש בשיטות פתרון לקויות כמו ספירה באצבעות או זכירה בעל פה.
קשיים באבחון דיסקלקוליה
חשבון ומתמטיקה הם מקצועות לא קלים ללימוד ולהבנה על ידי מרבית האוכלוסיה. חשוב להפריד בין דיסקלקוליה אמיתית לבין בעיות הנובעות מהוראה לקויה, בעיות התנהגות, קשיים הנובעים מחרדה מפני המקצוע וכד'.
בנוסף, באבחון הלקות, חשוב לעקוב אחר האופן בו פותר התלמיד את התרגילים. לעיתים דיסקלקוליה תתבטא בשיטות פתרון לא יעילות ואיטיות, למרות שהתלמיד יגיע בסופו של דבר לפתרון נכון.
כאמור, דיסקלקוליה מתבטאת עוד לפני שנות בית הספר. יחד עם זאת, במצבים קיצוניים פחות, יתכן שהילד הצליח לרכוש מיומנויות אריתמטיות בסיסיות, וקשייו יצוצו רק בשלב התפתחותי מאוחר יותר.
מה עושים במקרה של אבחון דיסקלקוליה?
כמו בכל לקות למידה, אבחון מדויק הוא שלב ראשוני וחשוב מאין כמוהו לאפשרות להתמודד עם הלקות.
כאשר הילד (והוריו ומוריו) יודעים שמדובר בלקות ספציפית, הרבה מהלחץ והתסכול של כולם יורד, ואפשר להתחיל לעשות עבודה.
במקרים קיצוניים של דיסקלקוליה, נראה שהפתרון ההגיוני ביותר הוא לוותר על לימודי חשבון. במקרים אלה, מומלץ לתת לילד כלים חשבוניים בסיסיים על מנת שיכול להתנהל עם כסף וכד'.
במקרים פחות קיצוניים, יש צורך בהוראה מסייעת צמודה, איטית יותר, עם הרבה חזרה ודגש על כלים ודרכי פתרון. עם הוראה מתאימה, והקלות (כמו שימוש במחשבון), גם דיסקלקולים יכולים להגיע לתוצאות מרשימות במתמטיקה.