מהי חרדה?
אנשים רבים ונורמטיביים לוקים בהפרעות חרדה.
ישנם מספר סוגים של הפרעות חרדה, כאשר המשותף לכולם הוא הופעתם של סימפטומים גופניים שמפריעים לתפקוד האדם.
הסימפטומים יכולים להופיע ללא קשר למצב אובייקטיבי או כתגובה למצבים ספציפיים, אך בכל מקרה הם מוגזמים בעוצמתם.
בעת התקף חרדה האדם חש בתגובות רגשיות בעלות עוצמה רבה כגון פחד משתק ובתגובות פיזיולוגיות חזקות כגון פעימות לב מוגברות וצמרמורות. בנוסף, בעת התקף חרדה אנשים רבים מדווחים על סימפטומים פיזיולוגיים אותם חווים אנשים בעת התקף לב.
אל החוויה המאיימת הזאת מתלוות מחשבות מאיימות בנוגע לאירוע המפחיד שיצר את ההתקף, בנוגע למוות הממשמש ובא ועוד.
ולבסוף, תוצר הלוואי של החרדה הוא ביטוי התנהגותי, למשל בריחה ממקום הסכנה או אף גרוע מכך, הסתגרות האדם בביתו עקב חשש מהתקף חרדה במקומות ציבוריים, תופעה המכונה אגורפוביה.
מהי חרדת בחינות?
סוג אחד של הפרעת חרדה שהינו ספציפי למצבים מסוימים הוא חרדת בחינות, בו אנשים שניגשים לבחינה מראים סימפטומים של חרדה הפוגעים ביכולתם לבצע את המבחן בצורה הטובה ביותר.
השפעותיה של חרדת הבחינות
השפעותיה של חרדת הבחינות אינן מבוטלות, שכן היא פוגעת שוב ושוב באדם במצבי מבחן והוא אינו יכול להוכיח את כישוריו האמיתיים או את מידת ההשקעה שלו לקראת הבחינה.
בנוסף, עלולות להתלוות אל חרדת הבחינות תופעות לוואי כגון חוסר אונים נלמד. ביתר פירוט, היות והאדם למד כי התוצאה של התנהגותו (הציון במבחן) אינה קשורה למאמציו בפועל (קרי ההשקעה שלו לקראת המבחן), הרי שהוא עשוי להסיק כי מוטב לו לא להשקיע.
אדם זה יכול להפוך עם הזמן לאדם פסיבי ומיואש, או לדחות את הלימודים למבחנים ככל הניתן.
בסופו של דבר תופעת חרדת הבחינות יכולה להפוך לנבואה שמגשימה את עצמה. כלומר, בגלל החרדה מהבחינה ועקב הדחייה והפסיביות שהיא גורמת, ציוני האדם אכן ירדו.
זאת ועוד, האדם אף עשוי להפסיק את לימודיו משום חוסר הצלחתו להתמודד עימם.
דרכי הטיפול בחרדת בחינות
למרבה הצער תופעת חרדת בחינות היא תופעה נפוצה יחסית בימינו.
יתכן והדבר קשור לתרבות המערבית האינדיבידואליסטית שמדגישה את הישגי היחיד ומודדת את האדם על פי ציוניו ולא על פי כישוריו.
העובדה שמדובר כנראה בהפרעה שמושפעת מהתרבות מקבלת תמיכה מהעובדה שתפוצת ההפרעה שונה בין תרבויות שונה. בכל מקרה, תהיה הסיבה אשר תהיה, על פי הערכות גסות מדובר בתופעה שקיימת אצל כ-15% מהתלמידים והסטודנטים בארץ.
לנוכח ממדי התופעה והשלכותיה, קיימים היום מספר טיפולים לחרדת הבחינות.
כאמור, חרדת הבחינות היא תופעה הפועלת על מספר מישורים ולכן הטיפול הנפוץ ביותר בימינו לחרדה זו מטפל בבעיה בכמה מישורים: מישור קוגניטיבי ומישור התנהגותי.
טיפול זה, המכונה CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי), מנסה לטפל גם במחשבות הבעייתיות שבחרדת הבחינות ("לא למדתי מספיק לבחינה", "אני הולך להיכשל בבחינה"), וגם בהתנהגויות הבעייתיות (דחיית הלימוד לבחינה, הימנעות מהבחינה או מלימודים בכלל, פאסיביות, פאניקה בעת הבחינה).
לעומת טיפולים אחרים, כמו למשל טיפול פסיכואנליטי המנסה לאתר את שורשי הבעיה הנעוצים בעברו של המטופל, הרי שהייחודיות של שיטת ה-CBT היא בכך שהיא מאוד ממוקדת, ומטפלת בסימפטומים ספציפיים.
על כן, מדובר בדרך כלל בטיפול קצר מועד של מספר פגישות.
כמובן ששיטה זו אינה שוללת את האפשרות שאכן קיימים גורמים מורכבים בעברו של הפרט שגורמים לחרדת הבחינות ושצריך לטפל בהם, אך זוהי אינה המטרה.
יחד עם זאת, הדרך הטובה ביותר במקרה כזה תהיה ככל הנראה לשלב גם טיפול ארוך טווח שיטפל בבעיות הבסיסיות וגם CBT שילמד כיצד להתגבר על הבעיה הלכה למעשה.
מאמרים נוספים בנושא:
אימון אישי
ליקויים חברתיים
גמגום
