לקות למידה היא הפרעה מולדת ממשפחת ההפרעות הנוירו-התפתחותיות. המשמעות היא שתסמיני הלקות מופיעים בגילאים צעירים מאוד, בסביבות התקופה שבה הילד לומד לקרוא ולכתוב.
מאחר ולקויות למידה מפריעות לאדם הלוקה בהן לרכוש ידע ולבטא ידע ואף יכולות להפריע לו לרכוש השכלה בסיסית, הרי שישנה חשיבות עליונה לדאוג לאבחון מוקדם ככל האפשר של הלקויות השונות וזאת על מנת שניתן יהיה לטפל בהן בשלב מוקדם ככל האפשר.
מעבר לכך שכיום ידוע שלקויות למידה קשורות לפגיעה בדיבור, בהבנה, בקריאה ובכתיבה, הרי שלקויות למידה מקושרות באופן חזק גם לביטחון עצמי נמוך וירידה בערך העצמי.
אמנם ההנחה הרווחת היא שלא ניתן לרפא את הלוקים בהפרעות למידה, אלא רק ללמד אותם כיצד להתמודד עם הלקויות השונות ולסייע להם לפתח אסטרטגיות שונות שמטרתן לפצות על הלקות ממנה הם סובלים, אבל בכל מקרה אבחון מוקדם וטיפול מוקדם יכול להקדים תרופה למכה ועדיף על אבחון מאוחר.
עם זאת, יש לציין כי אבחון מאוחר עדיף על היעדר אבחון. במקרים מסוימים קורה שאדם הניגש ללימודים אקדמיים מגלה כי כל חייו סבל מלקות למידה מבלי שהיה מודע לכך כלל. לפיכך כיום ניתן לגשת לאבחון לא רק בגילאי הילדות אלא גם בבגרות ואפילו בבגרות המאוחרת.
מי מאבחן לקויות למידה?
אנשי מקצוע מתחומים שונים עושים שימוש בסוגים של כלי אבחון. כך למשל כאשר עולה החשד לכך שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז, האבחון יתבצע על ידי נוירולוג או פסיכיאטר, כאשר בלקות משולבים קשיים תחושתיים או מוטוריים, את האבחון יבצע בין היתר מרפא בעיסוק ובמידה וישנו חשד כי המקור ללקות הוא פגם שמיעתי, במערך האבחוני תשולב קלינאית תקשורת.
עם זאת, ברוב המקרים את האבחון תבצע מאבחנת לקויות למידה או פסיכולוג שעבר התמחות מיוחדת באבחון דידקטי.
לפי החוק במדינת ישראל כדי לעסוק בתחום של אבחון לקויות למידה, צריך לקבל מוועדת ההכרה של משרד החינוך תעודת הכרה של "מאבחן מוכר של לקויות למידה". את התעודה מעניקים לאלו שעמדו בדרישות של "ליבת ההכשרה" שכוללת אספקטים קליניים לצד אספקטים תיאורטיים כפי שנקבעה בחוק.
תכני הלימודים
על מנת לקבל את תעודת ההכרה יש להציג תעודת סיום של תכנית לימודים מיוחדת אליה יכולים להתקבל בדרך כלל אנשי מקצוע בעלי תארים בחינוך מיוחד, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה חינוכית ועוד. במהלך הלימודים נחשפים הסטודנטים בין היתר לתכנים הבאים:
- התפתחות תקינה מול התפתחות לקויה של שפה, כתיבה וקריאה בעברית.
- התפתחות תקינה מול התפתחות לקויה של יכולות מתמטיות.
- תהליכים קוגניטיביים הקשורים בלקויות למידה.
- מבנה קליני לאבחון של לקויות למידה.
- בתחום הקליני נחשפים הסטודנטים לכלים דיאגנוסטיים המתאימים לאבחון של לקויות למידה בילדים ובני נוער ולכלים המתאימים למבוגרים באופן נפרד.
- ההתנסות הקלינית כוללת מעבר סדנאות להיכרות עם כלי האבחון וכן ביצוע של אבחונים לילדי בית הספר היסודי, לתלמידי חטיבת הביניים והתיכון ולמבוגרים.
מה בודקת מאבחנת לקויות למידה במהלך האבחון?
מטרת העל של האבחון היא לזהות את הסיבות ללקות וכן את ההשלכות שלה וזאת על מנת שניתן יהיה לבנות תכנית טיפולית מותאמת אישית לנבדק בסיום האבחון. אבחון לא מדויק, לא מקיף ולא מקצועי עלול להעמיד את יעילות הטיפול בסכנה.
בין היתר האבחון כולל מבחני זיכרון, בדיקה יסודית של תפקודי הקשב והריכוז, בדיקה של תקינות תהליכים הקשורים לקוגניציה חברתית-רגשית ועוד.
בנוסף לכך בודקת המאבחנת את תהליכי העיבוד הקוגניטיביים בתחום השפה הכתובה והמדוברת, את תהליכי התפיסה השמיעתית, המרחבית והחזותית ועוד.
