קיימים טיפולים רבים יעילים לדיסלקציה, והם נעים מטיפול פסיכולוגי ועד לטיפול בתנועה, במוסיקה או ריפוי בעיסוק. כל תסמיני הדיסלקציה המגוונים ועוצמותיהם, נשקלים לצד התייחסות לזיהומים, מתח, חרדה, והפרעות הפוגעות בתפקוד וגורמות להיווצרות התסמינים.
התבגרות, תמיכה הורית וחינוכית, כמו גם תגובות חיוביות למגוון נרחב של טיפולים מועילים, נוטים למזער את התסמינים, באמצעות טיפול רגשי.
הבנה קלינית מבוססת ונצפית במחקרים הובילה ליצירת שיטות מועילות התורמות באופן משמעותי למטרה הסופית של הטיפול: למצוא ולהשתמש בגישה הטובה ביותר האפשרית על מנת למקסם את הסיוע שיכול להינתן לכל הדיסלקטים, הצעירים והמבוגרים.
פסיכותרפיה
פסיכואנליטיקאים, פסיכיאטרים ואנשי מקצוע סבורים כי גידול ילדים והפרעות רגשיות הם תחומים של למידה, ריכוז, מצב רגשי, מצב רוח, חרדה ותסמינים התנהגותיים המאפיינים דיסלקטים.
כתוצאה מכך, נולדו מנגנונים מבוססים מבחינה פסיכולוגית ביותר, אשר גובשו על מנת לטפל בכל אחד מהתסמינים הקשורים לדיסלקציה. פסיכותרפיה היתה תמיד נבונה במאמצה לרפא או להקל על הגורמים הרגשיים הנחשבים כאחראים לתופעות אלו.
העובדה שטיפול פסיכולוגי מקל על תסמיני דיסלקציה, מוכיחה כי גורמים פסיכולוגיים הם הגורמים העיקריים להפרעה. ואכן, פסיכותרפיה מקלה על מתח ותחושות משניות של לקות מוחית, תסכול וחוסר אונים.
אלו הם גורמים המסבכים ומערערים את היציבות הלקויה מעט, ומטופלים באמצעות מערכת כוונון עדין. במילים אחרות, תסמינים פסיכולוגיים והתנהגותיים הנובעים מלקות למידה, זקוקים לטיפול פסיכולוגי, המשולב, לעיתים בלבד, ובהתאם למקרה האישי, עם טיפול רפואי, על מנת להשיג שיפור כולל מרבי.
הטיפול הרגשי אינו מורכב מטיפול בדיבור בלבד. המטפל יכול להנחות את הילד לספר סיפורים, או שהוא מספר לו סיפורים, מבקש אותו לצייר, לנגן, או שהוא משמיע לו מוסיקה. בשיטות אלו מתגלים כישרונות חבויים שהוא או בני משפחתו לא ידעו עליהם.
ככל שנמשך הטיפול ומתבססת רמת אמון, הילד משתף את המטפל בעולמו הפנימי, כאשר במקביל, ההורים שותפים לתהליך הטיפול במלואו ומעת לעת נפגשים עם המטפל בעצמם ללא הילד על מנת לקבל דיווח על התקדמות הטיפול, כמו גם לקבל כלים שמטרתם להעניק לילד טיפול שלם וראוי.
טיפול תזונתי וטיפול באלרגיות
ניאצין, הקשור בוויטמינים ומינרלים מקבוצת B, מומלץ על ידי תזונאים לטיפול בדיסלקציה. במיוחד אם לוקחים בחשבון את תפקידם החיובי בטיפול בהעברת ועיבוד אותות וסמלים. חומרים כגון לציטין וגינקו משפרים את הזיכרון ואילו חומצות שומן מסוג אומגה 3 משפרות את הריכוז.
גם חומצות אמינו כגון פנילאלנין מפחיתות רמות של פעילות יתר ומגבירות את המיקוד, ובכך מונעות את הצורך בחומרים ממריצים. חומרים תזונתיים אלו מאפשרים אף לרופאים להקטין את המינונים התרופתיים ובכך מופחת הסיכון לתופעות לוואי.
רופאים מכירים בעובדה כי סוכרים, צבעי מאכל וחומרים אלרגניים שונים אחרים עלולים להחמיר ואף לגרום לתסמיני דיסלקציה הקשורים להפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות, ריכוז לקוי והסחות דעת.
בהתאם לכך, הימנעות מחומרים אלו, הנקראים 'רעילים' בקרב ילדים הסובלים מדיסלקציה, הובילה לשיפור ניכר. אלרגיות מגדילות לרוב או מעוררות תסמיני דיסלקציה והפרעות קשב וריכוז הקשורות לתפקוד לקוי.
טיפול ביופידבק. קליפת המוח, ו'המוח הקטן יותר' משמעותיים להתרחשות דיסלקציה. כתוצאה מכך, ביופידבק וכל טיפול קשור אשר ממגר ומשפר את תפקודי המוח, משפר באופן את הדיסלקציה מהבסיס.
ראו גם:
