"בנק הזרע של לונדון", שנכון לכתיבת שורות אלה הוא בנק הזרע הגדול ביותר בכל בריטניה, פרסם לאחרונה הודעה רשמית לפיה לא יהיה מוכן לקבל עוד תרומות זרע מגברים המאובחנים כדיסלקטים.
ההודעה הרשמית עוררה תגובות נזעמות בקרב הציבור הבריטי מטבע הדברים, כאשר לצד הדיסלקציה, הודיע בנק הזרע של לונדון כי יסרב לקבל תרומות זרע גם מגברים הסובלים מהפרעות נוירולוגיות אחרות.
בין היתר הודיע הבנק כי לא יתקבלו תרומות מגברים שאובחנו עם הבעיות הבאות: תסמונת אספרגר, אוטיזם, הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות ועוד. מעבר לכך, במסגרת ההצהרה ששחרר הבנק, מעתה והלאה לא יקבל עוד תרומות מגברים הסובלים ממחלות נפש. את ההחלטה התמוהה שעוררה הדים תקשורתיים רבים לא רק ברחבי בריטניה, אלא בכל רחבי העולם, נימק הבנק בכך שהוא מעוניין לצמצם את הסיכון שבהעברת הפרעות נפוצות ומחלות גנטיות לילדים.
הארגונים הבריטיים שהתקוממו לנוכח ההחלטות הנחרצות של בנק הזרע של לונדון, בעיקר בכל הקשור לאי קבלת תרומות זרע מתורמים דיסלקטים, כינו את ההחלטות כ"ניסיון לטהר את הגזע". דובר של אחד הארגונים מסר הצהרה לפיה ברגע שבו פוסלים אדם מלתרום זרע על רקע היותו דיסלקטי, פוגעים בביטחונו באופן חמור וקשה. סטיב אובראיין, יושב ראש קרן הדיסלקציה בבריטניה אמר ל"גרדיאן", כי בעולם שמבוסס ברובו על יוטיוב ואינסטגרם, דיסלקציה לא אמורה להוות מכשלה לאיש.
יש לציין כי בעקבות התעוררות הסערה הציבורית לאחר פרסום ההודעה של בנק הזרע של לונדון, הרגולטור הבריטי המפקח על תחום ההפריות במשרד הבריאות הצהיר כי מעולם לא הנחה את הבנקים על פסילה של תורמים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז או דיסלקציה. לפיכך הוא דרש מבנק הזרע לנמק את ההחלטות ולהסביר בצורה ברורה על בסיס מה קיבל אותן.
לאור הסערה הציבורית, החליט בנק הזרע להפסיק לפרסם את העלונים שגרמו לסערה ותחת זאת הודיע כי יבצע הערכה מחודשת לנושא.
האם הדיסלקציה היא נכות?
ההחלטה הנוגעת לדיסלקציה באופן ספציפי, כלומר לקות קוגניטיבית נפוצה יחסית, הפוגעת ביכולת עיבוד המידע והאוריינות, עוררה דיון סוער בבריטניה, שנסוב סביב השאלה האם זה נכון לסווג את הלקות הרווחת הזו כנכות. זאת במיוחד על רקע הטענות של אנשים רבים, לרבות אנשים עם דיסלקציה, לפיהן הדיסלקציה היא לא לקות כי אם בכלל מתנה.
אחד הטיעונים החשובים ביותר בנושא זה הוא שישנם יזמים ואמנים רבים שאובחנו כדיסלקטים, כשאין דוגמה טובה יותר לסיפור הצלחה של אדם שהתמודד עם דיסלקציה מאשר סטיב ג'ובס. כמו כן ישנן השערות לפיהן אלברט איינשטיין, האדם החכם ביותר שחי אי פעם, היה דיסלקטי ועוד יש לציין כי ריצ'רד ברנסון, הבעלים של חברת וירג'ן, הוא דיסלקט.
האם דיסלקציה היא בעיה גנטית?
כאשר הואשם בנק הזרע בכך שהוא חותר לבצע טיהור גזע, ענה הדובר של הבנק כי לא מדובר בתהליך של טיהור גזע, אלא רק בביטוי של הרצון לאסוף תרומות אך ורק מתורמים ללא בעיות גנטיות שעשויות לעבור לילדים שייוולדו. בהקשר זה יש כמובן לציין כי נכון להיום הפרעות קשב וריכוז ודיסלקציה לא הוכחו כבעלות מקור גנטי ברור.
המצב בישראל
בישראל נמצאים 14 בנקים האוספים תרומות זרע תחת פיקוח של משרד הבריאות, כאשר שר הבריאות לא מנחה את הבנקים על סמך אילו בעיות לפסול את התורמים. אי לכך, לכל בנק זרע ישנו חופש פעולה ובאפשרותו לקבל החלטות בהתאם למיטב שיקול דעת המומחים הפועלים בו. באתר משרד הבריאות מצוין כי אדם המעוניין לתרום זרע מסונן בהתאם להיסטוריה הרפואית, המשפחתית והאישית שלו וכי הליך הסינון כולל ראיון עם מנהל הבנק, בדיקות דם, בדיקה גופנית ועוד.
לפי המומחים הישראלים, אין כל הצדקה לפסול אדם הסובל מדיסלקציה או הפרעת קשב וריכוז מלתרום זרע. לעומת זאת, דווקא מועמד בעל סיפור משפחתי של אוטיזם נמצא בסיכון להיפסל כתורם זרע והדבר נכון גם בנוגע למועמד בעל סיפור משפחתי של מניה דיפרסיה ו/או סכיזופרניה. זאת כיוון שהפרעות פסיכיאטריות אלה, למרות שעדיין לא ניתן לדעת בוודאות מה הם המרכיבים הגנטיים המשפיעים על התפרצותן, הינן בעלות מרכיבים גנטיים מסוימים ונחשבות לבעיות חמורות יחסית, ללא ערך מוסף.
