חוקרים בדקו כיצד דיסלקטים מעבדים מידע

מחנכים שעוסקים בשיטות חינוך מתקדמות נעזרים בשיטות הוראה ייחודיות על מנת לאפשר לדיסלקטים להתגבר על קשיי למידה מסוימים. ספרים רבים ועצות יעילות נכתבו בנושא זה אך לא הכל נתמך מדעית. לאחרונה, חוקרים בדקו באיזה אופן מעבדים דיסלקטים מידע, בהשוואה למאובחנים על הרצף האוטיסטי.

האם אנו תופסים את העולם באופן אובייקטיבי?

האופן שבו אנו לומדים, קולטים מידע ומבינים את מה שהחושים מראים לנו עשוי להיראות אובייקטיבי ואמין. אך למעשה חוקרים מסבירים כי כל אחד ואחת מאיתנו קולט את הסביבה, את הגירויים, את המראות והקולות בצורה שונה ואפילו ייחודית. כולנו מעבדים מידע המגיע מהחושים על סמך הידע הנוכחי שלנו, אנו מעבדים נתונים בהתאם לגירויים חושיים מהעבר והניסיון בהיסטוריה האישית שלנו. יחד עם זה, ליכולת הסקת המסקנות שלנו יש השפעות נוספות על התובנות שלנו. למשל אם אנו רואים איש מבוגר שצועד מרחוק, אנו מסיקים שזה לא ילד למרות שהוא נתפס בגלל המרחק כ"איש קטן". למרות זאת אנו גם יכולים לעבד מידע באופן שגוי או חלקי ואף לסבול מהטיות קוגניטיביות וטעויות מובנות.

חוקרים ישראלים ביקשו לאחרונה לבדוק כיצד התפיסה השונה משפיעה על הסקת מסקנות או למידה, בקרב קבוצות נחקרים – חלק מהנחקרים בעלי אוטיזם (על הרצף האוטיסטי) בעוד שאחרים מאובחנים כדיסלקטים. המחקר הניב תובנות מעניינות, בין היתר על האופן שבו דיסלקטים מעבדים מידע.

מאובחני דיסלקציה ואוטיזם תופסים ומעבדים מידע באופן שונה

חוקרים תכננו ניסוי של תפיסה, באמצעות גירויים קוליים. לנבדקים על הרצף האוטיסטי ולנבדקים דילסקטים הושמעו זוגות של צלילים. בכל פעם נדרשו לקבוע איזה צליל גבוה ואיזה נמוך. ידוע כי התפיסה שלנו של גירויים חושיים מושפעת מגירויים קודמים. כלומר, תפיסת גובה הצלילים ששומעים הנבדקים בכל רגע מושפעת מהצלילים הקודמים, שהושמעו קודם לכן כך שנוצרות טעויות מסוימות.

החוקרים גילו שיש הבדל תפיסתי ברור בין דיסלקטים, אוטיסטים לבין אנשים לא מאובחנים. ברצף האוטיסטי, התברר כי הנבדקים פחות הושפעו מהמידע (הצלילים) האחרון ביותר, אך כן הביאו בחשבון את הצלילים שבאו לפני כן. דבר הפוך נמצא בקרב הדיסלקטים. אצלם כן הייתה השפעה על התפיסה של הצלילים האחרונים ביותר על ההחלטה מהו הצליל היותר נמוך מבין שני צלילים, אך התפיסה לא הושפעה מהצלילים היותר מוקדמים ששמעו.

כיצד ניתן ליישם את ממצאי המחקר במציאות היומיומית?

מקובל להניח כי הן דיסלקטים והן אנשים על הרצף קולטים מידע ומעבדים אותו בדרכים שעשויות להיות שונות לעומת אנשים בלתי מאובחנים. המדענים מסבירים כי לכל קבוצה משתי הקבוצות הללו למעשה מנגנוני תפיסה ולמידה שפועלים בצורות מאוד שונות ואפילו מנוגדות. דיסלקטים חווים ותופסים גירויים חושיים די מהר, אך בעיבוד המידע קשה להם יחסית להכניס סדר בדברים. לעומת זאת, אנשים על הרצף יודעים להכניס סדר ותבניות בחשיבה, אך הם זקוקים להרבה יותר זמן על מנת להוסיף למודל הקיים במוחם, גירויים חדשים שאליהם נחשפו רק לאחרונה.

תוצאות המחקר יכולות לשפוך אור על תפקוד וביצועים של דיסלקטים, בעיבוד מידע בעולם האמיתי. דיסלקטים, שלא כמו אדם ממוצע, פחות מגבשים הבנה תפיסתית של כללי השפה הכתובה. לכן הם פחות מצליחים עם קריאה שוטפת. התפיסה מקשה עליהם לזכור את כללי השפה והם צריכים לעבד מידע כאילו מחדש, גם כשהם נחשפים למילה שראו בעבר. אצל אוטיסטים, התמונה שונה. הם זוכרים היטב תבניות וחוקים, למשל של מילים שנחשפו קודם לכן והוטמעו בראשם. אך לוקח להם זמן רב לעבד ולהפנים מידע חדש. זו הסיבה שהם פחות שולטים בסיטואציות חברתיות, דינמיות ומשתנות.

מקורות ולקריאה נוספת:
https://www.dyslexic.com/blog/helping-your-student-with-dyslexia-learn-5-strategies-to-rely-on/
https://onlinelibrary.wiley.com/doi/book/10.1002/9780470987940

אולי יעניין אותך גם:

סובלים מדיסלקציה? אפליקציה חדשה תסייע לכם בהתמודדות