הבנת דיסגרפיה בילדים

דיסגרפיהדיסגרפיה היא לקות למידה המתבטאת בקשיים בהבעה בכתב ומתאפיינת להישגים נמוכים בכתיבה ביחס למצופה לאותה שכבת הגיל והשכלתו של הילד. הדיסגרפיה מתייחסת למספר של הפרעות בכתיבה, קושי בפעולת הכתיבה הטכנית עצמה וביכולת הקוגניטיבית הנדרשת לצורך ביצועה.

רמות הדיסגרפיה משתנות מאדם לאדם והפגיעות הן שונות ומושפעות מהמצב הקוגניטיבי והשלב בו מתרחשת הפגיעה. הלקות נגרמת מליקוי מוטורי או נוירולוגי ועשויה להיות התפתחותית או נרכשת.

מאפייני דיסגרפיה

אנשים הלוקים בכושר הכתיבה שלהם מאופיינים בקושי בכתיבת טקסט ובכתב יד בלתי קריא ובלתי מאורגן, הכתיבה לרוב איטית, מסורבלת ובלתי ברורה וכוללת שגיאות כתיב רבות בנוסף הלקות גורמת לטעויות בבנייה וניסוח משפטים ושימוש לא נכון בכללי הכתיב והתחביר כל זאת גורם להם לכתוב טקסטים קצרים בלבד או להימנע מכתיבה כלל ולכך שההבעה בעל פה של התלמיד טובה יותר מזו שבכתב. ביטויי הלקות לרוב כוללים:

  • כתב יד שאינו קריא
  • עיצוב אותיות בצורה שאינה קבועה
  • קושי בשמירה על אחידות בכתיבה
  • כתיבה איטית ונדרש מאמץ רב בעת ביצועה

מרכיבי דיסגרפיה

את הדיסגרפיה ניתן לחלק לשלושה מרכיבים עיקריים:

  • קשיים סנסוריים-מוטוריים – קשיים בפעילויות מוטוריות הקשורות בכתיבה כגון אחיזת העיפרון, הפעלת לחץ לא נכונה בזמן הכתיבה, כתב בלתי קריא, אותיות בגדלים שאינם מתאימים, טעויות בכיוון של כתיבת האותיות וקושי בהעתקת טקסטים.
  • דיסגרפיה חזותית או מרחבית – היפוך בכתיבת האותיות במילה, קושי להבחין בין אותיות דומות בכתב היד, מרווחים לא מתאימים בין האותיות במילה ובמשפט, קושי בתאום בין העין ליד וקושי בציור באופן כללי.
  • קשיים שפתיים – חוסר הבחנה בין צלילים שונים בשפה הגורם לשגיאות כתיב רבות, קשיים בהבעה הנובעים מאוצר מילים דל ומחוסר יכולת לבנות משפטים באופן ברור, קושי בבניית משפטים מורכבים אשר יהיו בנויים בצורה נכונה.

קיימים מגוון בעיות הקשורות לדיסגרפיה, והאבחון משתנה מילד לילד, ישנם ליקויים בולטים החוזרים בקרב רוב הסובלים מהבעיה כאשר הבולטים בהם הם: החלפת אותיות הנובעת מצד דומיננטי יותר במוח המפריע בשלבי הלימוד המוקדמים של הקריאה והכתיבה, ישנן הפרעות מוטוריות כגון חוסר שליטה בשריר כף היד הגורמת לכתיבה איטית ומאומצת.

ליקוי נוסף הוא בתפיסת המרחב ויכולת הארגון בו הראייה הגרפית והמרחבית אינה תקינה וגורמת לכתיבה צפופה  וללא רווחים מתאימים בין המילים ובין המשפטים, ליקוי זה נחשב לשכיח ביותר בקרב המאובחנים בדיסגרפיה.

השפעות דיסגרפיה

באופן כללי הדיסגרפיה גורמת לילד להפעיל מאמץ רב בעת הכתיבה תוך השקעת זמן רב. התופעה מגבילה את התלמיד בשלבי הלמידה הראשונים והינה בעלת השלכות על התפקודים הנדרשים מהתלמיד בהם תפקודים לימודיים, חברתיים ותקשורתיים.

הקשיים המלווים את הילד נמשכים גם בעת לימודים אקדמיים ועלולים לפגוע בהישגי התלמיד משלב בית הספר היסודי והלאה, במקביל ישנה השפעה גם על תפקודים יומיומיים אחרים  הקשורים בכתיבה.

חשיבות האבחון המוקדם

הבעיות המרכזיות בהם נתקלים ילדים הסובלים מדיסגרפיה הן קושי בהבעת רעיונות, התלמיד לעתים שוכח מה רצה לכתוב וזאת משום שהוא משקיע מאמץ רב לדוגמא באופן החזקת העיפרון. בנוסף הילד יתקשה בהשלמת מטלות ועבודות הכיתה, בשיעורי הבית ובמיקוד הקשב. כבכל לקות ישנה חשיבות רבה באבחון מוקדם ככל שניתן של הבעיה על מנת לסייע לילד ולקל עליו את ההתמודדות עם הקשיים.

האבחון הוא לרוב דידקטי ומתבצע על ידי מאבחן דידקטי או פסיכולוג חינוכי והטיפול יכלול ריפוי בעיסוק, טיפול של קלינאית תקשורת ותרגילים שונים. טיפול נכון ובשלב מוקדם יצייד את הילד בכלים אשר יאפשרו לו להמשיך בחייו באופן רגיל ונורמטיבי ויבנו אצלו את הביטחון והדימוי העצמי.

דילוג לתוכן