לא תמיד קל להתמודד עם לקויות, קשיים והפרעות שונות של ילדים. זה לא קל לילדים, ולא קל להורים. אך נראה שבשנים האחרונות, עם התגברות המודעות, הידע וההתגייסות של המערכות השונות, ההתמודדות הופכת ליותר ויותר אפשרית ונוחה.
לפני 15-20 שנה, למשל, אף אחד לא ידע מה זה ADHD. היום אפשר למצוא אינסוף מידע על הפרעות קשב וריכוז, עשרות אנשים שעוסקים באבחון, בטיפול ובסיוע לילדים ולהוריהם.
עם כל זאת, ישנם ליקויים נוספים מהם סובלים ילדים רבים, שאינם זוכים לכותרות ראשיות ועיסוק כה רב. בדרך כלל מדובר פשוט בלקויות נדירות יותר, או בלקויות שדורשות התערבויות סבוכות יותר, שאינן ניתנות במסגרת של חינוך רגיל. ובכל זאת, מדובר בליקויים שראויים לתשומת לב ולהכרות של בעלי המקצוע.
דיספרקציה ורבלית היא הפרעה בעלת בסיס אורגני שגורמת לפגיעה ביכולת לתכנן ולבצע את הפעולות הדרושות להפקת השפה. ילדים הלוקים בדיספרקציה ורבלית מתקשים ברכישת השפה, בדיבור ובביטוי. הטיפול הדרוש להם כולל בעיקר קלינאית תקשורת, והרבה סבלנות והשקעה.
גמגום היא הפרעה בשטף התקין של הדיבור, והוא עשוי לגרום לקשיים בהתבטאות וכן לקשיים חברתיים. הגורמים לגימגום עשויים להיות הן פיזיולוגיים והן פסיכולוגים, וגם הטיפול בגמגום מתמקד באספקטים אלה.
ישנם ילדים שמתמודדים עם ליקויים חברתיים הגורמים להם לקושי להשתלב בחברת בני גילם, קושי שעשוי להשפיע הן על הדימוי העצמי, על אספקטים פסיכולוגיים אחרים, וגם על התפקודים האקדמים שלהם.
חרדת בחינות היא דווקא נושא מוכר, שמקבל התייחסות במסגרות אקדמאיות רבות. חרדת בחינות גורמת לתלמידים, אפילו מצטיינים שהתכוננו היטב לבחינה, לאבד את היכולת לתפקד כראוי בזמן הבחינה, בגלל מחשבות ותחושות הנובעות מחרדה.
תסמונת אספרגר, הנמצאת ברצף האוטיסטי, מתארת ילדים בעלי קשיים משמעותיים בתקשורת, וביכולת להבין כללי התנהגות חברתיים. יחד עם זאת, מדובר בילדים בעלי יכולות קוגניטיביות או יצירתיות גבוהות מאוד. חשוב למצוא לילדים אלה מסגרת בהם יוכלו לפתח את כישוריהם למרות הקשיים התקשורתיים המשמעותיים שלהם.
DCD, הפרעת קוארדינציה התפתחותית מתבטאת בסירבול וקושי בביצוע פעולות מוטוריות שנרכשות בדרך כלל באופן אוטומטי. ילדים הסובלים מהפרעה זו עשויים להתקשות בפעילויות שנראות לכל השאר קלות, והם זקוקים לטיפול של פיזיתרפיסט.
תסמונת דאון היא פגיעה שנגרמת כתוצאה מכרומוזום נוסף. התסמונת גורמת לפגיעה קוגניטיבית, רפיון שרירים, קשיים מוטוריים, ומראה יחודי. עם טיפול, תמיכה וסיוע יכולים ילדים עם תסמונת דאון לצמצם פערים עם האוכלוסיה הבריאה, ולהגיע לרמות נמוכות יותר של פיגור.
גם כשמדובר בפיגור שכלי, חייבים לאבחן היטב את הילד, ולהגדיר את רמת הפיגור בה הוא נמצא. אמנם פיגור הוא מצב פיזיולוגי (מולד או נרכש כתוצאה מפגיעה), אך בהתאמה של מסגרת תומכת מתאימה, גם ילדים מפגרים יכולים להגיע לרמות מסויימות של תפקוד ועצמאות.
דבר דומה ניתן להגיד על אוטיזם– רצף שלם של הפרעות בתקשורת. אבחון נקודות החוזק והחולשה של הילד, יכולותיו הקוגניטיביות וכד', יכול לעזור בהתאמת מסגרת שתקדם את הילד, תאפשר לו להתפתח באופן מותאם לו.
כמובן שחייבים להזכיר גם לקויות למידה מוכרות פחות מהדיסלקציה והדיסקלקוליה כמו לקות למידה בלתי מילולית (או תסמונת ההמיספרה הימנית), הגורמת לילדים קשיים גרפו- מוטוריים משמעותיים. ילדים אלה זקוקים לתמיכה והקלות בתחומים שונים ממה שדרוש לילדים עם לקויות מילוליות.
רב הלקויות והתסמונות שנדונו כאן, הן לקויות פיזיולוגיות מולדות. עם זאת, יש מקרים בהם לקות או פגיעה יכולים להרכש על ידי פגיעה כלשהי. לעיתים פגיעות אלה נגרמות כתוצאה מרשלנות רפואית, כגון במצב בו תינוק לא מקבל מספיק חמצן בלידתו. חשוב להכיר גם את הפן המשפטי של הלקויות, ולקבל זכויות אם מגיעות כאלה.
ראו גם:
ההבדלים בין אספרגר אוטיזם והפרעות קשב וריכוז
חיסונים ולקויות למידה: האם יש קשר?
