בשנים האחרונות השוק מוצף במכוני אבחון, תוכניות לימוד, טיפולים התנהגותיים ורגשיים, קבוצות תמיכה ועוד פתרונות רבים עבור בעלי הפרעות למידה שונות, ביניהן דיסגרפיה, דיסלקציה, דיסקלקוליה וכן הפרעות קשב וריכוז.
רק הפרעה אחת עוד לא קיבלה הכרה על ידי הממסד הרפואי והחינוכי: לקות למידה לא מילולית, או בשמה הלועזי: NVLD- non verbal learning disability.
תסמינים של לקות למידה לא מילולית
ילדים בעלי לקות למידה לא מילולית הם בעלי יכולות מרשימות בתחום המילולי, אך מתקשים בתחום הזיכרון החזותי ובתחום הגרפי- מוטורי ( תסמונת ההמיספרה הימנית).
כבר בגיל צעיר ניתן לראות זאת: מצד אחד יכולת הדיבור שלהם מתפתחת בגיל מוקדם ומאופיינת באוצר מלים עשיר, ומצד שני הם מתקשים במוטוריקה עדינה וממעטים בחקירה פיזית- מישושית של סביבתם הקרובה.
בשנים הראשונות של בית הספר קשה לזהות את הלקות כיוון שהילדים קוראים היטב ומשוחחים ברמה גבוהה וקשייהם ניכרים רק בכתיבה ובחשבון כתוב. אבל בכתות ג-ד, כשההבעה בכתב תופסת מקום נרחב יותר, הילד עלול להישאר מאחורי בני כיתתו.
בשלב זה נדרשת מהילד יכולת הבנה גבוהה של מטלות, יכולות גבוהות של ארגון וביצוע אינטגרציה בכתב: כתיבת סיכומים, מענה על שאלות מתוחכמות, מתמטיקה מורכבת ועוד.
- בתחומים מילוליים- ילדים הסובלים מבעיה של ליקויי למידה לא מילוליים מאופיינים בכתב יד מסורבל ומתקשים במיומנויות הדורשות חשיבה מופשטת והבנת הנקרא ברמה גבוהה של אינטגרציה. הם מתקשים באיות של תבניות לא מוכרות ונוטים לאיית על סמך השמיעה בלבד ולא על סמך הזיכרון החזותי כפי שעושים מרבית האנשים.
- בתחום התפיסה המרחבית- יש קושי רב לשרטט, לצייר, לגזור ופעולות מוטוריות נוספות. קושי להבין שרטוטים, גרפים, רמזים לא מילוליים.
- מתמטיקה היא אחד האתגרים הקשים עבור ילדים הסובלים מהליקוי, כיוון שחישובים, נוסחאות, קריאת גרפים, גיאומטריה ותחומים אחרים במתמטיקה נסמכים על שימוש בכתיבה ובתפיסה מרחבית.
היכולות בתחום הביטוי בעל פה ואוצר המלים נותרות גבוהות יחסית, אך זה לא מספיק כדי להצליח במערכת החינוך. למעשה, אחד המדדים לאבחון ההפרעה הוא פער משמעותי במבחני IQ בין יכולת מילולית גבוהה לבין יכולת ביצועית נמוכה.
קשיים רגשיים וחברתיים
בשלב זה הילד עלול לסבול גם מליקויים חברתיים, משום שאינו מבין תמיד את הקודים החברתיים שנעשים מורכבים ומתוחכמים יותר, במיוחד כשמדובר בתקשורת לא מילולית כגון הבעות פנים, שפת גוף ואינטונציה.
הם מתקשים להתרגל לשינויים בשגרה ולא תמיד מתמודדים עם סיטואציות חברתיות כמו קבלת ביקורת או קריאה נכונה של המפה החברתית. אולי בשל כך הם נוטים להסתמך על דמויות סמכות כמו מורים או הורים ולהיות מופנמים ואף מתבודדים.
מרבית הילדים בעלי לקות למידה לא מילולית מתקשים גם בספורט, כיוון שיכולות הקואורדינציה, שיווי המשקל, מיומנויות מוטוריות ותפיסה חברתית שלהם אינן מפותחות. הבידוד החברתי, לצד הקושי בלימודים, עלול לגרום לחרדה וזעם שמתפרצים בכתה או בבית והם נמצאים בקבוצת סיכון לפיתוח הפרעות חרדה או דיכאון בגיל ההתבגרות.
איך עוזרים לילד הסובל מלקות למידה לא מילולית
- אסטרטגיות התארגנות: שמירה על סדר יום קבוע ומקום ישיבה קבוע בכתה, הסברת משימות בעל פה (לא להסתמך על כך שהילד יבין לבד), בדיקה שהילד הבין את המשימה וארגון המטלות מראש ביחידות לימוד קטנות.
- אסטרטגיות לימודיות: שימוש במשחקי לשון במשימות בעברית, הקראה בקול והסברים מילוליים במתמטיקה, למעט במטלות כתיבה ולאפשר כתיבה במחשב ככל הניתן.
- אסטרטגיות חברתיות: הסברת סיטואציות חברתיות, הכנה רגשית לקראת שינויים חברתיים (חוג חדש למשל), ניסוח ברור של ציפיות מהילד ותרגול הבנת נקודת המבט של השני ("איך לדעתך חיים מרגיש?").
- טיפולים שונים המיועדים לטיפול בקשיי למידה לא מילוליים. לדוגמא: נוירופידבק לטיפול באוטיזם.
אסטרטגיות אלה ואחרות יכולות לסייע לילד להתגבר על הקשיים באמצעות שימוש ביכולות המפותחות שלו בתחום המילולי.
ראו גם:
היפרלקסיה
