רשלנות רפואית הינה סטייה מרמת השירותים הרפואיים הנדרשים שניתנו למטופל שבעטיה נגרם לו נזק. הרשלנות הרפואית מהווה ענף בדיני הנזיקין השייכים לתחום המשפט האזרחי.
רשלנות מסוג זה איננה עומדת בפני עצמה אלא מתבססת על סעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968.
סעיפי חוק אחרים אליהם יכולה להתייחס תביעת רשלנות רפואית בלקויות למידה הם סעיף 63(א) לפקודת הנזיקין המתייחס להפרת חובה חקוקה וחוק זכויות החולה תשנ"ו-1996.
מקרי רשלנות רפואית ולקויות למידה
מחקרים מעריכים כי הגורם ללקויות הלמידה מהסוגים השונים הוא בעיה בתפקודים הנוירולוגים של הפרט. בעיה זו יכולה להיות טבעית, אולם גם פגיעה בהתפתחות הנוירולוגית של הפרט יכולה להתבטא בין היתר גם בלקויות למידה.
באופן זה התרשלות בטיפול במצוקה עוברית שמשמעה בעיה באספקת החמצן לעובר יכולה לגרום גם ללקויות למידה כחלק מהפגיעה בתפקוד המוחי של הפרט כתוצאה מהחוסר בחמצן במהלך הלידה. מלבד זאת רשלנות אחרת יכולה להיות באבחון מאוחר, היעדר אבחון או אבחון לקוי של לקויות למידה.
לקות למידה שאינה מאובחנת כראוי עלולה לגרום לבעיות משמעותיות בתפקוד התקין של הפרט וירידה בביטחון העצמי עד כדי נשירה ממערכת החינוך, תלות בגורמי רווחה לצורך קיום, פנייה לעבריינו, לשימוש בחומרים אסורים ועד כדי התפתחות הפרעות פסיכיאטריות כתוצאה מהיעדר טיפול מתאים כתוצאה מהאבחון הלקוי.
לקות למידה מאובחנת בדרך כלל על ידי מאבחן דידקטי (פסיכודידקטי) או פסיכולוג חינוכי , כאשר במקרים שיש חשד להפרעה נלווית כדוגמת הפרעות קשב וריכוז חובה על איש המקצוע להפנות את הפרט לצורך בדיקה גם אצל נוירולוג או פסיכיאטר.
הגשת תביעה
בחינת קיומה של רשלנות המהווה עילת תביעה נעשית לפי הוכחתם של יסודות העוולה הקבועים בסעיף 35 . לכן נדרשים קיומם של חובת זהירות של הנתבע כלפי התובע, הפרה של חובה זו, נזק לתובע וקשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין הנזק שנגרם והתרשלותו של התובע.
למידע נוסף באתר www.blinds.org.il
זהותו של בית המשפט אליו תוגש התביעה נקבעת לפי מיקום גיאוגרפי והסעד המבוקש לפי הכללים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984.
בתביעות רשלנות סעד זה הוא לרוב פיצוי כספי כאשר תביעות בסכום עד מליון וחצי שקלים יוגשו לבית משפט השלום. התביעה תוגש בליווי חוות דעת נוירולוג או פסיכיאטר לעניין גובה הנזק בלקות הלמידה שנגרמה.
פסיקה
ת"א 3198/01 פלוני נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית – תביעה בגין הולדה בעוולה משמע בטענה כי הרופאים התרשלו בגילוי המום במהלך ההיריון שאילולא ידעו עליו הורי התובע אולי היו מקבלים החלטה להפסיק את ההיריון.
התובע נולד עם מום מסוג שדרה שסועה שבגינו הוא סובל מבעיות אורתופדיות, אורלוגיות ונוירולוגיות הכוללות בין היתר ליקויי למידה קשים.
התובעת החליטה להמשיך את ההיריון למרות מחלת לב ממנה היא סובלת. הרופאה בקופת החולים שלחה אותה למספר בדיקות אולטרה סאונד במהלך ההיריון שפוענחו כתקינות.
בחודש החמישי ביצעה בדיקה נוספת שהראתה הרחבה בחדרי ומום בעמוד השדרה. הוחלט לאשפז את התובעת ולבצע ניתוח קיסרי כמה שיותר קרוב למועד הלידה, אומנם בסופו של יום הוחלט ליילד את התובעת בהקדם.
כבוד שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים משה דרורי מקבל את התביעה בעילת ההולדה בעוולה. הוא אינו מקבל את טענת הרופאה כי לא שלחה את המטופלת לבצע בדיקת חלבון עוברי משום היותה שייכת למגזר שאינו מבצע הפסקות הריון ולכן היה מדובר בצעד מיותר וקובע כי היעדר האבחון משמעו רשלנות.
בית המשפט מחשיב את לקויות הלמידה ובעיות הקשב והריכוז שנגרמו לתובע כחלק מהערכת שיעור הנזק שנגרם לו, כאשר הלה מהווים 200,000 שקלים מסך הפיצוי הכללי במקרה זה שעומד על 8,629,744 שקלים.
ראו גם:
