קריאה וכתיבה הן מיומנויות שיכולות לפתוח בפני האדם עולמות נפלאים. הדמיון דוהר, האותיות רוקמות סיפור והלב מתרחב מהנאה ומפליאה לנוכח היריעה הנפרשת בפניו.
רוב הילדים מתחילים להתעניין באותיות בגילאי הגן. חלק מתקדמים מהר יותר, חלק פחות – אך מצופה מילד שמסיים כיתה א' לדעת קרוא וכתוב ברמה טובה ולהסתדר עם טקסטים המותאמים לגילו.
כל האמור לעיל מספר על ילדים אצלם הקריאה והכתיבה נרכשות יחסית בקלות ולא מהוות מכשול משמעותי, אך מה קורה אצל ילדים שנכשלים שוב ושוב בקליטת האותיות? אם הם חווים דיסלקציה, מומלץ ללמוד כמה פרטים שיכולים לעזור בהבנה של התופעה.
מסתכלים לדיסלקציה ישר בעיניים
חשוב לדעת כי קושי ברכישת הקריאה נקרא "דיסלקציה" ואילו קושי בתפיסת הכתיבה נקרא דיסגרפיה. לכאורה מדובר על שתי תופעות שונות, אך פעמים רבות הן מגיעות יחדיו ומקשות כפול על הילד המנסה להתמודד עם הקושי בו הוא נתקל.
בדיסלקציה הילד אינו מסוגל לקרוא את האותיות כפי שכל אדם רואה אותן. דיסלקטיים רבים מתארים את האותיות כרוקדות ומטושטשות, אחרים מרגישים שהאותיות מחליפות סדר – וכולם מתקשים להסתדר עם הקריאה.
הדיסלקציה אינה קשורה למנת משכל או אינטליגנציה, ופעמים רבות ילדים דיסלקטיים יהיו חכמים ומוכשרים יותר מאחר ויש להם צורך לפצות על הלקות איתה הם מתמודדים.
דיסלקציה נחשבת ללקות הלמידה הנפוצה ביותר, ומעניין לגלות כי לגברים ישנו סיכוי לסבול מהתופעה פי 5 מנשים.
המנגנון הפתולוגי
עד לא מזמן המנגנון הפתולוגי של דיסלקציה לא היה ידוע. חוקרים מסוימים טענו כי מדובר בבעיה בחלק המוחי האחראי על הקריאה ועל כן היא אינה ניתנת לתיקון חיצוני. אחרים חשבו כי הבעיה נמצאת במערכת העצבים ונוספים טענו כי הכול טמון בגנטיקה.
מחקר חדשני שיוצא בימים אלו טוען כי הבעיה נמצאת במקום הטבעי ביותר – בעיניים! מנגנון הראייה פועל בעזרת קולטנים ייחודיים הנמצאים בכל עין. קולטנים אלו מסוגלים לקבל את השדר מבחוץ, לפענח את האותיות ולהעביר אותן למוח לצורך קריאה והמשך עיבוד. בעיניים תקינות הקולטנים בכל עין הפוכים זה לזה. כך יכולות העיניים להעביר תמונות משלימות אל המוח ולאפשר לו לעבד את המידע בצורה נוחה וברורה.
החוקרים טוענים כי בדיסלקציה הקולטנים בכל עין זהים זה לזה. מסיבה זו, מקבל המוח תמונה זהה משתי העיניים, אינו מסוגל לקלוט את האותיות בצורה נכונה והמידע מגיע אל המוח מבולבל – ולכן הקריאה הופכת לקשה עד בלתי אפשרית.
הפתרון המחקרי
מאחר והבעיה מצויה בעיניים, החוקרים מאמינים כי ניתן לאתר דיסלקציה על ידי הסתכלות פשוטה אל תוך העין בעזרת המכשור המתאים. כדי להוכיח את טענתם ולהתמודד עם הבעיה ניסו החוקרים להצמיד אל אחת העיניים נורת LED שלה הם גרמו להבהב במהירות גבוהה במיוחד. ההבהוב בעצם כיבה את הקולטנים באחת העיניים ולא אפשר להם לפעול בזמן העברת שדר הקריאה אל המוח.
בתוצאות הניסוי ניתן לראות כי דיסלקטים שהשתמשו בנורת ה-LED יכלו לקרוא בצורה נוחה וברורה הרבה יותר מאשר ללא ההבהוב המיוחד. לאחר הניסוי אף החלו הנבדקים לכנות את הנורה בשם הייחודי: "נורית הקסם".
מבט לעתיד
במידה והמנגנון הפתולוגי של הדיסלקציה אכן נמצא ומקורו בעין, ניתן יהיה לפתח טיפולים קבועים שיוכלו להפחית או להעלים את אפקט הקולטנים באחת העיניים.
אמנם אין אפשרות ללכת עם נורת LED מהבהבת באופן קבוע, אך ניתן יהיה לפענח טיפולים אל תוך העין פנימה שיוכלו להעניק לילדים עם דיסלקציה תקווה חדשה ויכולת קריאה מושלמת.
