הפרעת קשב וריכוז, עם או בלי היפראקטיביות – ADD/ ADHD, היא הפרעה בה המטופל סובל במשך שישה חודשים לפחות, מחוסר קשב, פעלתנות- יתר או שתיהן.
בין התסמינים שיכולים להופיע אצל ילד שסובל מהפרעות אלה:
- קושי להתרכז במשימות לאורך זמן
- קושי להבחין בפרטים
- קושי לעקוב אחר הוראות ולבצע משימות בכתה או בכלל
- נראה שהוא לא קשוב כשמדברים אליו
- מוסח בקלות על ידי גירויים שונים
- שכחה ואובדן של ציוד הנדרש ללימודים
- עושה שגיאות רשלניות בלימודים ועוד.
היפראקטיביות מתבטאת גם בקושי לשבת, חוסר מנוחה, קושי לשחק בשקט, נראה בתנועה מתמדת ועוד.
מבחן טוב"ה , שם שמקורו באנגלית- TOVA -test of variables of attention הוא מבחן לקשב מתמשך.
זהו אבחון נוירו- קוגנטיבי שמטרתו להעריך את יכולות הקשב באמצעות מדידת היכולת של ילד בביצוע מטלות מתמשכות ומשעממות יחסית.
המבחן מספק שתי אבחנות אובייקטיביות נוספות:
– המבחן מבחין בין הפרעות קשב המלוות בפעלתנות- יתר (היפראקטיביות) להפרעות קשב שאינן מלוות בפעלתנות- יתר.
– המבחן מאבחן האם ישנה השפעה חיובית לטיפול תרופתי.
המבחן הוצע על ידי הפסיכיאטר האמריקאי ד"ר גרינברג מאוניברסיטת מינסוטה.
מי זקוק לאבחון טוב"ה?
בדרך כלל מי שמפנה לאבחון הוא נוירולוג, לאחר שעולה חשד להפרעות קשב וריכוז אצל ילד מסוים.
האבחון יכול להיערך מגיל 5 ומעלה, לפני כן הוא אינו אפקטיבי.
המבחן צריך להיערך לצד בדיקות אחרות לאיתור הפרעות קשב וריכוז, בין היתר: אבחון קליני- פגישות של הילד והוריו עם פסיכיאטר או נוירולוג- לשלילת מקור רגשי או תורשתי לבעיות, איסוף נתונים על המאובחן, מילוי שאלונים סובייקטיבים להערכת התנהגות (לדוגמא שאלון "קונרס") על ידי הורים והצוות החינוכי ומעקב אחר דפוס ההתנהגות של הילד.
מבחן טוב"ה הוא חלק מהליך ההערכה של הילד, ואינו קשור לאבחונים דידקטיים או פסיכודידקטיים, שמטרתם לאתר בעיות למידה (שאינן בהכרח הפרעת קשב וריכוז).
המבחן מתאים גם למבוגרים, בין היתר כדי להעריך את מינון הריטלין הרצוי עבור כל אחד.
מומלץ לבצע את המבחן בשעות הבוקר ולישון טוב לפני כן.
מהלך האבחון
האבחון הוא ממוחשב. הילד מתבונן במסך שעליו מופיע גירוי חוזר, והוא אמור להבחין בגירוי הזה וללחוץ על מקש מתאים, תוך כדי שהוא מתעלם מגירויים אחרים שמופיעים על המסך. ההליך חוזר על עצמו שוב ושוב במשך עשרים דקות.
המטלה הזו אמורה לדמות מצב בו הילד נאלץ לרכז את הקשב שלו במטלה ארוכה שלא מעוררת בו עניין.
האבחון מודד את מהירות התגובה לגירוי ואת מידת הדיוק.
אבחון טוב"ה כולל שתי בדיקות- האחת במצב הטבעי של הילד, ללא טיפול תרופתי, והשניה לאחר שהנבחן נוטל ריטלין- תרופה לשיפור הקשב והריכוז. בצורה זו ניתן לדעת האם הטיפול התרופתי אפקטיבי עבורו, כלומר האם הביצועים הדורשים קשב משתפרים תחת השפעת התרופה.
בצורה זו ניתן לאבחן:
– יכולות קשב- תגובות נכונות לצד תגובות מוטעות לגירוי- "פספוסים".
– זמן תגובה לגירוי (ילדים בעלי הפרעת קשב נוטים להגיב לאט יותר לגירויים מסוג זה)
– שינוי זמן התגובה לגירוי- האם התגובות הן עקביות (ילדים בעלי הפרעת קשב נוטים להראות חוסר עקביות בזמני התגובה).
– אימפולסיביות– שנמדדת במספר הטעויות, כלומר תגובות לגירוי אחר.
מתוך ארבעת המדדים הללו, ותוך השוואה לרמת בני אותו גיל, ניתן לדעת האם הילד סובל מהפרעת קשב וריכוז.
בסיום האבחון יינתנו לנבדק או למשפחתו תוצאות בכתב- הכוללות את הפרמטרים השונים שנמדדו, מידת יעילות הטיפול התרופתי וכן המלצות להמשך טיפול. בצורה זו ניתן לתת מענה מתאים לילד ולמשפחתו.
מאמרים נוספים בנושא:
מכוני אבחון
אבחון פסיכודידקטי
אבחון דידקטי
