תחום ליקויי הלמידה התחיל להתגבש לפני 40 שנים בלבד. עד אמצע שנות השישים, לקויות למידה התפתחו כקטגוריה החדשה בחינוך מיוחד.
באותה עת, אנשים מעטים הבינו בתחום חדש זה, ואפילו אנשי מקצוע רבים התקשו לתאר במדויק שדה זה. הניסיונות להרכיב הגדרה מדויקת, נמשכים עד היום.
אדם הסובל מלקויות למידה עשוי להציג מספר מאפיינים זהים לבעיות התנהגות או הפרעות פיגור קלות, אך בהתאם להגדרה, אין מדובר בפיגור שכלי או התנהגות מופרעת. האינטליגנציה הנמדדת חייבת להיות בטווח הממוצע, ולבעיות ההתנהגות אין קשר לקריטריונים של הפרעות התנהגות או הפרעות רגשיות. למרות שעשויות להתקיים בעיות הקשבה, ירידה בשמיעה אינה הגורם. אדם עשוי להתקשות לפרש כראוי גירוי חזותי, אך לא בגלל בעיות בחדות הראייה.
מאפייני מבוגרים עם לקויות למידה
בגילאי בית הספר, ילדים עם ליקויי למידה מותאמים לפרופיל יכולות מוגבלות, שתועדו באופן עקבי מאמצע שנות השישים. המוגבלויות מתחלקות בדרך כלל לשתי קטגוריות הקשורות ללימודים: שפה ומתמטיקה.
מוגבלויות שפה עשויות לכלול הבנת הקשבה, דיבור, כולל היגוי צלילי מילים וארגון המחשבה, מיומנויות קריאה ראשוניות או הבנת הנקרא, הבעה בכתב הכוללת איות וארגון לוגי של מחשבות בכתב.
תלמידים שקשייהם העיקריים היו במתמטיקה, הופכים למבוגרים החווים בעיות עם המכאניקה של מתמטיקה, המתבטאות בפעולות הבסיסיות של חיבור, חיסור, כפל וחילוק, או מושגים מתמטיים, הכוללים מושגים כגון "גדול מ-", או "שווה". שאר המצבים הנלווים ניתנים לתיאור כ"שפת המתמטיקה".
כשתלמידים עם ליקויי למידה גדלים ומתבגרים, מרבית הבעיות הקשורות ללימודים מופחתות, אך חלקן ממשיכות לתוך גיל ההתבגרות. כתוצאה מכך, מספר שאינו מבוטל של תלמידים הסובלים מליקויי למידה, הופכים למבוגרים צעירים מובטלים או עובדים במשרות חלקיות בלבד.
אך הבעיות החמורות יותר של מבוגרים עשויות להתבטא במגעים חברתיים ולא בתחומים אקדמיים. אין זה נדיר שבוגרים עם לקויות למידה יחוו קשיי הסתגלות המתבטאים במגוון תחומים כולל מערכות יחסים או מקומות עבודה. בעיות רבות אלו קשורות למחסור כלשהו במיומנויות שפה פרגמטית.
כשחושבים על המאפיינים השונים של ליקויי למידה אצל מבוגרים, בדרך כלל חושבים על בעיות הקשורות ליישום כישורים אקדמיים לחיים, העשויים להוות מקור לדאגה, וחושבים פחות על התכונות הקשורות להצלחה רגשית, חברתית ותעסוקתית.
בעוד שלקויות הלמידה בהחלט חשובות, הן פחות בולטות בתוך הסביבה המאובטחת יחסית של הבית. החלק העיקרי של החיים קיים מעבר לתקופת הילדות וצעירים אלו הופכים עד מהרה למבוגרים הזקוקים להרוויח שכר ראוי ולפתח ולתחזק קשרים חברתיים משמעותיים.
בעיות שפה במבוגרים עם ליקויי למידה
שפה פרגמטית כוללת את השימושים הרחבים של שפה מילולית ושאינה מילולית. תחומים מהותיים של שפה זו כוללים את היכולת לפרש את התוכן ואת הכוונה של שפה מדוברת, כמו גם את ההשפעה שיש לשפה הלא מילולית על המסר המילולי. לדוגמא, בסרקזם, המסר המדובר המילולי עשוי להופיע באופן שאינו מילולי. נימת קולו של הדובר מבטלת את המסר המילולי וממירה אותו ממחמאה לעלבון.
קשיי שפה אלו הקשורים להעסקה כוללים את היכולת ליצור מגעים עם דמויות סמכותיות בדרכים הולמות. הבחירה במילים ובטון הדיבור המשדרים כבוד או העדרו, גורמים למבוגרים הסובלים מליקויי למידה לדבר לעיתים קרובות באופן ישיר מדי או שאינו פורמאלי, עם כולם.
כאשר התנהגות זו משולבת עם בעיות במיומנויות הקשבה ותגובות אימפולסיביות, שהן סימני ההיכר האחרים של לקויות למידה, התוצאה היא ביצועים פחות משביעי רצון במקום העבודה. אין זה נדיר שמבוגר עם ליקויי למידה ימצא את עצמו מחוסר עבודה פתאום או שיגיב להצעות מעסיק או ביקורת, באופן המוביל לפיטורין.
מערכות יחסים של מבוגרים עם ליקויי למידה
הכרויות ונישואין מהווים שני תחומי קשיים משמעותיים למבוגרים הסובלים מלקויות למידה. הם עשויים להיכשל להבין כראוי מסרים חיוניים, מילוליים או שאינם מילוליים, ולא יחוו מערכת יחסים מוצלחת.
התנהגות שגויה במפגש היכרות, עשוי להיות מקור של קושי גם בנישואין. בעיות נוספות בנישואין כוללות את חוסר היכולת לדבר על שורת נושאים המתעוררים, ובאופן קשור לפרש את תגובות בן או בת הזוג באופן מילולי מדי העלול לגרום לתגובות שאינן הולמות, חצופות או פתאומיות. חלק מהמבוגרים עם לקויות למידה עשויים שלא להגיב כלל, היות ואינם מבינים שמתבקשת מהם תגובה הדורשת הכרה בשיח אותו מביע האדם מולם.
הערכה עצמית של מבוגרים עם ליקויי למידה
מאפיין בולט של מבוגרים רבי עם ליקויי למידה הוא הערך העצמי או הדימוי העצמי הירוד שלהם. מספר בוגרים הסובלים מבעיות אלו חווים לעיתים רחוקות הצלחה בחייהם, או שאינם חווים הצלחה כלל.
הם עשויים לחוש ככישלון כילדים צעירים, שכן הסביבה נוטה להשוות אותם לאחרים, שהם מוצלחים יותר. עד שילדים עם ליקויי למידה מתקרבים לגיל ההתבגרות, כישלון, מבחינתם, הופך לדפוס לו ניתן לצפות, או שהוא אינו מפתיע כאשר הוא מתרחש. גם הצלחה אינה מחזקת את תחושת הערך העצמי השלילי, שכן בדרך כלל היא נחשבת מבחינתם למקרה חריג.
למרות שקיימת סטיגמה שלילית רחבה על מבוגרים הסובלים מליקויי למידה, חלקם השיגו הצלחה. הבולטים ביותר בתחומי הבידור והספורט הם טום קרוז, שר, ומארק ספיץ. בעוד שרמות הצלחתם יוצאות מהנורמה, הם משמשים כמודל לחיקוי.
