הפרעת קשב נוטה להתברר ביום הראשון ללימודים, ואילו דיסלקציה לעתים קרובות אינה מאובחנת עד כיתה ד' או ה', כאשר השינוי מבוצע מלמידת קריאה, לקריאה כדי ללמוד.
מאמר זה מפרט את ההפרעות הנלוות לליקויי קשב והטיפולים המומלצים.
דיסלקציה וליקויי קשב
בניגוד לאמונה הרווחת, דיסלקציה אינה בלבול בקריאת אותיות או היפוך מילים. ההפרעה מתבטאת באופנים שונים בקרב אנשים שונים. דיסלקטים עשויים להתקשות במודעות פונמית, שהיא ההכרה והפירוק של צלילי האותיות. קושי בפיזור מילים הוא חלק נוסף של ההפרעה. קשיים אלו משפיעים על הקצב, הדיוק, השטף והבנת החומר הנקרא. אפילו חזרה על מילים פשוטות עשויה להיות מאתגרת.
הרצף המהיר של אותיות, חפצים, צבעים ותמונות עלול להיפגע. לימוד האלפבית קשה יותר לילדים דיסלקטיים. אתגרים אלו נוטים להתקיים עם יכולות מילוליות גבוהות. אתגרים אחרים כוללים בעיות באיות ובכתיבה, הבנת שפות זרות וקליטת כל מידע אשר מסתמך על שימור זיכרון, כגון מספרי טלפון או הוראות להכנת שיעורי בית.
טיפולי התערבויות לדיסלקציה
ילד המאובחן עם ליקויי קשב או דיסלקציה יהיה מאובחן גם להפרעה השנייה. ככל שהדיסלקציה ארוכת השנים אינה מאובחנת, כך היא משפיעה באופן שלילי על התפתחות הקריאה וההערכה העצמית. יש להתייעץ עם מומחה דיסלקציה המסייע לילד לקבל את טיפול ההתערבות הנכון. בתי הספר אינם מצוידים תמיד ללמד תלמיד דיסלקטי. קיימות התערבויות קריאה פרטניות לדיסלקציה, וקריאה מודרכת אינה נחשבת כטיפול התערבות מתאים.
יש לוודא שהילד מקבל התערבות שתוקפה מעוגן במשרד החינוך לתלמידים דיסלקטיים, ולא לקבל טיפול המסייע לילדים שאינם דיסלקטיים הנאבקים עם בעיות קריאה.
כיצד לזהות דיסגרפיה אצל הילד
דיסגרפיה היא לקות למידה המתלווה לעתים לליקויי קשב ומשפיעה על כישורי כתיבה, כתב יד ואיות. פעולת הכתיבה מסייעת לאנשים רבים לזכור, לארגן ולעבד מידע. אך ילדים שנאבקים עם מכניקת הכתיבה, לומדים פחות ממשימות הכתיבה בהשוואה לחבריהם.
הם נוטים שלא להשלים עבודות, והערכתם העצמית סובלת. למרבה המזל, קיימות שיטות המסייעות לילדים עם דיסגרפיה, בבית הספר ובבית.
טיפול בדיסגרפיה
אם לילד יש בעיות מתמשכות בכתיבה, כגון אחיזה איתנה בעיפרון, בעיות בסיום מילים, או תערובת של גדלי אותיות, יש להתייעץ עם צוות החינוך המיוחד של בית הספר. אם הצוות אינו מסוגל לבדוק דיסגרפיה, יש לקבל סיוע של מטפל בעיסוק, נוירולוג ילדים, או נוירו-פסיכולוג עם ניסיון בהפרעה.
לאחר שהילד אובחן, יש לפגוש את צוות ההערכה של בית הספר כדי לקבוע אם הוא זכאי לשירותים או לתמיכה. שינויים שימושיים בכיתה עשויים לכלול זמן נוסף במבחנים, גיליונות עבודה ברורים על מנת להפחית את כמות ההעתקה הנדרשת, הסדרת קריטריונים מדורגים לאיות, והפחתת משך המשימות הכתובות או מספר הבעיות המתמטיות הנדרשות. הילד עשוי להפיק תועלת גם מעבודה עם מרפא בעיסוק על היווצרות אותיות, מיומנויות מוטוריקה עדינה וכתיבה.
דיסקלקוליה ו-ADD
ליקויי למידה הקשורים במיוחד למתמטיקה נקראים דיסקלקוליה. הסימנים כוללים קושי לזהות דפוסים או לעקוב אחר זמנים, והפרעה זו מבולבלת לעתים קרובות עם הפרעות קשב וריכוז. פסיכולוגים מסבירים שכל הלמידה בהפרעה זו מתרחשת היות והמוח מפתח מבנים מיוחדים למשימות שונות. חלק מהילדים מבורכים במוח שמפתח במהירות רשתות שהופכות את המתמטיקה לקלה, ברורה ומעניינת.
תלמידים ומבוגרים עם דיסקלקוליה מוצאים שמתמטיקה היא תחום תמוה, מתסכל וקשה ללמידה. מוחם זקוק ליותר הוראות, חוויות למידה ממוקדות יותר, ותרגולים נוספים לפיתוח רשתות אלו.
חשיבות אבחון וטיפול בדיסקלקוליה
הורים נוטים להתקשות להשלים עם העובדה שילדם סובל מלקויות למידה, ואינם מעוניינים בהדבקת תוויות על יכולותיהם. אך כשלא חוקרים את טיב הלקויות או הסיבות לקשיים המשמעותיים במתמטיקה, ילדים מקבלים במקרים רבים תוויות שאינן רשמיות של "עצלן" או "מנותק" או אפילו "טיפש", העלולות להזיק להערכתו העצמית.
ילדים רבים שאובחנו עם דיסקלקוליה מוצאים שהאבחון המדויק לאתגרים בהם הם נתקלים משחרר מהנטל, כשהם מבינים שקיימת סיבה פרטנית לקשייהם. זהו מצב מולד, והוא מעבר לשליטתם, כמו גוון עיניהם או צורת אצבעותיהם. כשמכירים בעובדה זו, קל לגשת לקבלת הטיפול הנחוץ.
