לקויות הלמידה הנפוצות והשכיחות ביותר המוכרות כיום הן דיסלקציה, לקות למידה הבאה לידי ביטוי בקושי בקריאה ודיסגרפיה, לקות למידה הבאה לידי ביטוי בקשיים בכתיבה. למעשה, דיסגרפיה מהווה מעין הגדרת מטרייה תחתיה מסתתרת שורה ארוכה של הפרעות התפתחויות קוגניטיביות הבאות לידי ביטוי בכתיבה לקויה.
פעולת הכתיבה כרוכה בקיום של תהליך קוגניטיבי מורכב בן מספר שלבים. כל פגיעה בשלמות התהליך יכולה להוביל ללקות כתיבה מסוימת והסוג המסוים של הדיסגרפיה נקבע בהתאם לשלב הספציפי שנפגע בתהליך.
באופן כללי, לקות כתיבה באה לידי ביטוי בכתב יד בלתי קריא או קשה ומאתגר לקריאה, במאמץ רב שדרוש בשביל לכתוב וכן בריבוי של שגיאות כתיב. בנוסף לכך, בדרך כלל מדובר על שגיאות כתיב שאינן אופייניות גם בקרב אנשים הנוטים לכתוב עם שגיאות כתיב שאינם סובלים מההפרעה.
אילו סוגים של לקות כתיבה קיימים?
- דיסגרפיית שטח – דיסגרפיית שטח באה לידי ביטוי בטעויות בכתיבה כמו למשל כתיבה של המילה "ראש" כ"רוש" וזאת בעקבות פגיעה במסלול הלקסיקלי. כמו כן, הלוקים בסוג זה של לקות כתיבה נוהגים לבלבל בין אותיות הומופוניות כמו למשל כ' וק' או ת' וט'.
- דיסגרפיה פונולוגית – אוצר המילים של ילדים הסובלים מדיסגרפיה פונולוגית מתפתח בקצב איטי יותר בהשוואה לילדים שלא סובלים מדיסגרפיה פונולוגית. בנוסף לכך, הילדים הסובלים מסוג זה של דיסגרפיה נוטים לבלבל בין מילים בעלות קשר פונולוגי וכן במקרים רבים קיים בילדים אלו קושי בהפרדה של מיליות היחס מהמילה או שקיימת נטייה לחלק את מילת היחס שלא לצורך (לדוגמה "כשה אמרתי" במקום "כשאמרתי"). במבוגרים הסובלים מדיסגרפיה פונולוגית יהיה קושי לכתוב מילות תפל או מילים חדשות שאין להן ייצוג בלקסיקון.
- דיסקרביה – לקות כתיבה זו מתבטאת בהחלפה של אותיות שנבדלות זו מזו בתכונות הקוליות שלהן בלבד. כך למשל ניתן לראות כתיבה של המילה "סבתא" כ"ספתא" וכתיבה של המילה "תוספת" כ"תוסבת".
- דיסגרפיית עומק – הלוקים בסוג זה של דיסגרפיה נוטים לבצע החלפות סמנטיות בכתיבה (לדוגמא כתיבה של המילה "אשכולית" במקום המילה "תפוח") ומתקשים באיות של מילות תפקוד ומילים מופשטות.
- דיסגרפיית באפר גרמי – לקות כתיבה הבאה לידי ביטוי בהחלפת אותיות, השמטת אותיות, הוספת אותיות שלא לצורך, שיכול אותיות בתוך המילה ועוד.
- דיסגרפיית נגלקט – חוסר יכולת להתייחס לאותיות שממוקמות בצד מסוים במילה כשבדרך כלל מדובר על הצד השמאלי של המילה. לקות זו יכולה להוביל להשמטה של אותיות, להחלפה של אותיות באותיות לא מתאימות, להוספה של אותיות ועוד בצד אחד בלבד של המילה הכתובה.
- דיסגרפיה ברמת האלוגרף – לקות כתיבה שבאה לידי ביטוי בטעויות בעיצוב האותיות ובבחירה של האותיות, כלומר בכתב יד הקשה מאוד לקריאה. בניגוד לשאר הלקויות, לקות זו לא באה לידי ביטוי כאשר נעשה שימוש במקלדת או כאשר האדם הלוקה בדיסגרפיה מאיית בעל פה.
כיצד ניתן לטפל בלקות כתיבה?
הטיפול בלקות כתיבה משתנה בהתאם לסוג הלקות ממנה סובל המטופל. ברוב המקרים הטיפול יתבצע על ידי קלינאית תקשורת או מורה להוראה מתקנת ובמקרים בהם מקור הלקות בהפרעה מוטורית, ייתכן כי הטיפול יינתן על ידי מרפא בעיסוק.
במקרים מסוימים ייתכן שהטיפול יכלול גם התייחסות להתנהגויות שהושפעו מהלקות, לחיזוק התחום החברתי, להכוונה של המטופל להשתמש במילה הכתובה כאמצעי לגיטימי להבעה ויצירה ועוד.
הדבר החשוב ביותר שיש להבין בנוגע לטיפול בלקויות כתיבה הוא שמאחר וקיימות אטיולוגיות רבות ומגוונות ללקויות האלו, הרי שישנה חשיבות עליונה לאבחון הסוג הספציפי של הלקות ממנה סובל המטופל לפני שניגשים לטיפול.
