רבים בטוחים כי ריטלין עוזר במקרים של דיסלקציה – מדוע אינו עוזר?
בהקשר של דיסלקציה וריטלין, ראוי אולי להתחיל מהשורה התחתונה: דיסלקציה היא לקות למידה שמקורה נוירולוגי, אך אופן התהוותה אינו ברור.
מבין כל לקויות הלמידה והגורמים הקרובים שיכולים להשפיע על התפקוד הבית-ספרי של ילדנו, הלקות הנפוצה ביותר היא הדיסלקציה.
לפני 130 שנה, “דיסלקציה” (מיוונית) נקראה "עיוורון למילים". הכוונה הייתה להתייחס לליקוי ראייתי הבא לידי ביטוי בזיהוי של מילים. ואכן, בבסיסה של הדיסלקציה יכולה להיות לקות או קושי במשימות הדורשות פענוח מידע ראייתיי.
דיסלקציה הינה לקות העלולה לפגוע בתפקוד, בעיקר בנסיבות המחייבות קריאה של טקסטים ארוכים: במיוחד אם הם כתובים בכתב עמוס, קטן או צפוף מדי.
כאמור, אחד הקשיים העיקריים של תלמידים הסובלים מדיסלקציה הוא בקריאה של טקסט ארוך, הכתוב בכתב קטן, עמוס או צפוף. התוצאה היא קשיים גם בהבנת הנקרא.
לקות למידה מוגדרת, כקושי בתחומי למידה או ביצוע שאינם תואמים את הצפוי מהילד בהתאם לגיל שלו, למנת המשכל שלו, ולהשכלה שלו. כך למשל, תלמידים בסוף שנתם הראשונה בבית הספר מצופים להיות מסוגלים לקרוא, ועד סוף השנה השנייה, מצופים לקרוא ברצף, ולהבין את מה שקראו.
תלמידים הסובלים מדיסלקציה מתקשים בתרגול מספק של קריאת מילים וטקסטים, וכתוצאה מכך ברכישת כישורי הקריאה. לעתים הקושי בתרגול קריאה, נובע מכך שהוא דורש מהם מאמץ ראייתי. מצבים כאלה מאופיינים בהתעייפות מהירה, איבוד המקום, דילוג על אותיות וניחוש מילים.
התלמיד נאלץ להשקיע משאבים רבים רק לצורך ההסתכלות על הכתוב. העייפות, התסכול (ולעתים אף כאבי הראש) בקריאה, מביאים לכך שהילד נמנע מתרגול של קריאה.
מכיוון שהקריאה מאמצת את הראייה, חווית הקריאה הופכת קשה ולא מהנה. כתוצאה מכך עלולה להיות תופעה נפוצה של המנעות: ילדים הסובלים בקריאה נוטים להמנע ממנה. הם קוראים רק כאשר הם חייבים, וכך נחשפים פחות לשפה כתובה, ובהמשך למקצועות עתירי מלל כגון: ספרות, היסטוריה ותנ"ך.
מדובר בכדור שלג ההולך וגדל. הקושי בקריאה גורם לקשיים נוספים- מי שאינו קורא, מתקשה לכתוב בכלל, ולכתוב ללא שגיאות בפרט. יכולת ההבעה בכתב נפגעת. היכולת להרחיב ידע, להשתמש במאגרי מידע, וכך גם המעורבות החברתית (המסתמכת היום ברובה על תקשורת כתובה כגון דואר אלקטרוני והודעות טקסט), דורשות מיומנויות קריאה טובות.
ללא מתן כלים מתאימים, עלולה להווצר פגיעה בציונים בכל המקצועות והתחומים, פגיעה חברתית, פגיעה משמעותית בדימוי העצמי ותסכול רב. כל אלה עשויים להתבטא בבעיות התנהגותיות ורגשיות.
הגורמים המדויקים לדיסלקציה אינם זהים בכל המקרים, אך כיום ידוע שלעיבוד המידע הראייתי יש תפקיד מרכזי בקריאה. מכיוון שכך, הקלה על המאמץ הראייתי בקריאה, יכולה במקרים מסוימים להביא לשיפור מיידי בקצב הקריאה ובדיוק בקריאה.
אחת הבדיקות החשובה ביותר לכל הילדים, גם אם אין להם בעיית קריאה ואפילו אם עדיין לא הגיעו לגיל הקריאה, היא בדיקת ראייה על ידי רופא עיניים.
לאחר מכן, גם אם העיניים עצמן בריאות והראייה 6/6, ניתן לנסות להעניק לילד כלים המפחיתים למינימום את המאמץ הראייתי בקריאת טקסטים. כלים אלו יכולים להיות מותאמים על ידי אופטומטריסט המתמצא בקשר שבין ראייה לקריאה ועוסק באופן ספציפי בתחום זה.
כאמור, מחקרים מהשנים האחרונות הראו, שעל ידי הפחתת המאמץ הראייתי בקריאה ניתן לשפר באופן מיידי את יכולות הקריאה למתאימים. רק לאחר שמוודאים שהילד רואה היטב, וללא מאמץ את האותיות ואת סימני הניקוד, ניתן להפנות משאבים ללימוד הקריאה עצמה.
כלומר, אם הילד מתאמץ מדי על מנת לשים לב לניקוד ולסימני הפיסוק, מכיוון שעבורו הם קטנים מדי, האפקטיביות של תרגול הקריאה והשיעורים הפרטיים עלולה להיות מוגבלת.
לכן יש לבחון כיצד ניתן להקל את התנאים הראייתיים בקריאה אצל איש מקצוע מתחום הראייה, בעל נסיון ספציפי בקריאה בילדים.
ביבליוגרפיה
Wider letter spacing helps dyslexic readers
Marco Zorzi, Chiara Barbiero, Andrea Facoetti, Isabella Lonciari, Marco Carrozzi, Marcella Montico, Laura Bravar, Florence George, Catherine Pech-Georgel, Johannes C. Ziegler
Proceedings of the National Academy of Sciences Jul 2012, 109 (28) 11455-11459; DOI: 10.1073/pnas.1205566109
בהקשר של דיסלקציה וריטלין, ראוי אולי להתחיל מהשורה התחתונה: דיסלקציה היא לקות למידה שמקורה נוירולוגי, אך אופן התהוותה אינו ברור.
דיסלקציה היא לקות למידה נפוצה יחסית, שמתבטאת בעיקר בקושי לרכוש מיומנויות של קריאה. לקות בקריאה משפיעה, כמובן, על התפתחויות לימודיות נוספות של הילד – הוא
נקדים את המאוחר, ונפתח בכך שברמה העקרונית אין קשר בין דיסלקציה לבין עבודתו של קלינאי התקשורת. דיסלקציה היא לקות למידה שמתבטאת בקושי או חוסר יכולת
דיסלקציה היא לקות למידה, וכשאר לקויות הלמידה, נחשבת לתופעה מולדת, אשר סימניה והשלכותיה מופיעים בסביבות גיל גן חובה או תחילת הלימודים, ואז גם יש מקום
המודעות ללקויות למידה בכלל ולדיסלקציה בפרט היא אלמנט חדש יחסית במערכות החינוך בארץ ובמדינות אחרות. רק לפני עשרים שנה, מספר המאובחנים כסובלים מלקויות למידה היה
בכל פעם שמדברים על דיסלקציה, מדברים גם על החשיבות של האבחון המוקדם. מדברים על כמה חשוב לתת מענה מהיר ככל האפשר לקשיים של הילד, על
לאבחון מוקדם של לקויות למידה בכלל, ושל דיסלקציה בפרט, ישנה חשיבות עצומה. אבחון טוב ומוקדם יכולים למנוע מילד, שגם ככה יאלץ להתמודד עם הקשיים בקריאה
דיסלקציה, או לקות למידה המתבטאת בקושי ברכישת יכולת הקריאה, היא לקות למידה נפוצה יחסית, ומשמעותית מאוד, משום שהקריאה משפיעה כמעט על כל היבטי הלמידה האפשריים.
דיסלקציה הינה לקות למידה אשר פוגעת ברכישת כישורי קריאה, ומתוך כך עלולה לפגוע ביכולות אקדמיות אחרות כמו כתיבה, הבנת הנקרא, חשבון ולמידה באופן כללי. דיסלקציה
דיסלקציה היא לקות למידה שעיקרה פגיעה ביכולות הקשורות למילים, ובאופן ספציפי יותר- פגיעה ביכולת לרכוש מיומנויות של קריאה. מכיוון שרב הלמידה שלנו, והדרישות האקדמיות, נעשות