ריטלין זו אולי התרופה הידועה ביותר בעולם, המשמשת מטופלים (בעיקר צעירים) הסובלים מהפרעת קשב וריכוז. מה לא נאמר על התרופה הזאת? מצד אחד נאמר שהיא מאפשרת הצלחה בלימודים והרגעת מתחים ומצד שני נאמר שהיא מוחקת את האישיות והופכת אנשים וילדים ל"מעופפים" או אפתיים. אם הומלץ לכם או לילד שלכם על ריטלין, יתכן שאתם מרגישים מאוד לא בנוח ואפילו מתנגדים. הכתבה הזאת תעזור לכם לעשות סדר בדברים.
ריטלין, תרופה וותיקה יותר מכפי שנהוג לחשוב
נתחיל עם עובדה – ריטלין נחשב לתרופה וותיקה, אפילו מאוד. זה ממש לא טרנד חדש וכבר למעלה מחמישים שנה משתמשים בתרופה הזאת עבור ילדים הסובלים מהפרעות קשב. בתחילה, היא שימשה בעיקר לטיפול בילדים בעלי התנהגות היפראקטיבית. ואגב, הידעתם שריטלין נחשבת לתרופה ממריצה? כן, למרות שבצורה מאלפת היא דווקא מפחיתה הפרעות קשב והיפראקטיביות. מדובר בתרופה שיש בה חומרים פעילים שממריצים את מערכת העצבים המרכזית. השימוש בה מסייע לאנשים להישאר ממוקדים ומאורגנים. חשוב להוסיף כי מדובר בתרופה ממשפחת האמפטמינים וכמו כל תרופה ממשפחה זו, עלולים להיות לה תופעות לוואי. אך למען ההגינות יש לציין שלא כולם סובלים מהן.
מנת יתר של ריטלין: מה קורה אם לוקחים יותר מדי ריטלין?
הפרעות קשב וריכוז נגרמות בשל השפעה ביוכימית, חוסר איזון בהפרשות של חומרים במוח. ריטלין נועד לתקן את חוסר האיזון הזה, אך הדבר החשוב הוא אבחון נכון. כאשר האבחון מיטבי, התוצאות טובות. נטילה של התרופה על ידי מי שאיננו זקוק לה עלול להביא להשפעות לוואי ואפילו תחושה של "היי". המתנגדים לריטלין בהחלט מעלים טענות שראוי להקשיב להן. שימוש יתר בתרופה זו עלול לגרום להשפעות לוואי שונות, לרבות עליה בדופק, לחץ דם, אפילו השפעות פסיכיאטריות שונות. רופאים מדגישים כי התרופה אינה ממכרת בדומה לסמים ממריצים אבל טיפול ממושך במינון גבוה עדיין יכול לגרום להתמכרות מסוימת. הפסקה של נטילת התרופה יכולה לגרום לתחושות של עייפות, חולשה ואי נוחות.
זה חיוני לאבחן נכון
הפרעות קשב והיפראקטיביות אינן פסיכוסומטיות. המחקר מגלה כי בין היתר, הדבר קורה בהשפעת מחסור במוליכים עצביים כגון דופמין. ההשפעה באה לידי ביטוי בקושי להתרכז, קושי לסיים משימות ומטלות בשל הקושי לתיאום, סדר וארגון. על מנת לרשום ריטלין צריך להיות בעלי הסמכה רפואית. יחד עם זאת, המלצה על התרופה לעיתים ניתנת על ידי אנשי מקצוע שאינם רופאים (כגון פסיכולוגים). במקרה זה, רק לאחר מפגש עם רופא, נוירולוג, פסיכיאטר וכדומה, ניתן ליטול ריטלין בצורה בטוחה יותר. בישראל, בין 10 ל-20 אחוז מהילדים מאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז. כהורים, במידה ויש לכם ספק לגבי האבחון, זכותכם (ויש אומרים חובתכם) לקבל חוות דעת נוספת. בנוסף, חשוב להיות ערים להשפעות הריטלין, אפשר לנהל יומן ולכתוב האם ההשפעות חיובית, האם יש השפעות לא רצויות ומהי השורה התחתונה.
מה מתנגדי הריטלין לא לוקחים בחשבון?
כמו כל תרופה, רמת ההשפעה של ריטלין אינה אחידה על כל המטופלים. אך מה לא מביאים בחשבון חלק מהמתנגדים? ישנם מחקרים שמצביעים על כך שהפרעות קשב וריכוז עלולות לגרום להשפעות פסיכולוגיות וחברתיות לא רצויות. בנוסף, הפרעת קשב מקושרת על עליה בסיכון לפציעה, לתאונות דרכים ואשפוזים רפואיים. עבור ילדים שמתויגים כ"לא מוצלחים" או שמרגישים דחויים או לא די חכמים, מדובר בסטיגמות איומות. לסיכום, התנגדות אוטומטית וגורפת לריטלין איננה רצויה, ממש כמו שלא רצוי השימוש ללא אבחון דקדקני. במהלך השימוש בתרופה כדאי להישאר במעקב ולשים לב להשפעות טובות יותר אך גם טובות פחות ולפעול בהתאם.
מקורות ולקריאה נוספת:
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1071175/
https://consumer.healthday.com/encyclopedia/substance-abuse-38/drug-abuse-news-210/ritalin-abuse-646145.html