בשנים האחרונות עולה יותר ויותר המודעות להפרעות בקשב וריכוז ולליקויי למידה שונים.
ילדים אשר סובלים מהפרעה כזו או אחרת, תהא הכי קלה, נתקלו באופן מסורתי באטימות המערכת החינוכית וכן של הסביבה שלהם בכל הנוגע להישגיהם הלימודיים, השתלבותם החברתית או התפתחותם האישית.
הילדים היו מוצאים עצמם מתוסכלים למול הציפיה הלא הגיונית מהם – להתנהג כאחד האדם. ההורים והמורים לא היו מבינים מה לא בסדר בילד ספציפי, הרי נותנים לו את כל הכלים כמו לכולם. למה הוא לא יכול להיות כמותם?
כאמור, בשנים האחרונות, עם התפתחות המחקרים בתחום, הטיפולים ובכלל – המודעות, מבינים אנשי חינוך והורים כי כל ילד זקוק לכלים משל עצמו בכדי להתפתח בצורה אופטימאלית ומספקת, וכי לא ניתן לצפות את אותן הציפיות מכל ילד וילד או מכל אדם ואדם.
אם הילד מגלה דיסקלקוליה, הוא יתוחזק בתחום החישובים באמצעים המתאימים, אם הילד מתקשה בלימוד הא"ב, הוא יופנה לאבחון דיסלקציה, אם דיסגרפיה היא הלקות המאובחנת שלו, אזי הוא יעבוד בצמוד לקלינאית תקשורת וכן הלאה.
כמו כן, המודעות הזו הביאה להגייתן של שורה של הטבות או הקלות עבור הסובלים מלקויות למידה, אם בלימודי ביה"ס או בלימודיהם האקדמאיים.
מרכזי אבחון יועדו לשם המטרה הזו – עריכת בדיקות, מבחנים או שיחות אשר יוכלו לזקק מתוך ההתנהגות של הילד את הלקות הזו שמפריעה לו לנהל חיים רגילים ולהמליץ המלצות אשר תסייענה לו ברכישת מסלול בונה לחייו.