דיסלקציה, דיסלקסיה, לקות קריאה – איך שלא נקרא לזה, חשוב שנבחין בכך, נאבחן ונוכל להתחיל לטפל ולהתקדם.
האבחון מתבצע בגיל מוקדם שבו הילד אמור להתחיל ולפתח את מיומנויות הקריאה והכתיבה. הסימפטומים הנפוצים, אשר תפקידם להדליק נורות אדומות ובעקבותם ניגש לבצע תהליך אבחון:
- היפוך אותיות
- קשיים בהעתקה
- קשיים בלימוד האלף בית ומספרים
האבחון כולל הערכת תיפקודים התפתחותיים רבים בשלבי קלט, עיבוד ופלט.
תהליך אבחון דיסלקציה
כיום קיימים מכונים מיוחדים המשמשים לטיפול ולאבחון, ומתמחים בשיטות אבחון מגוונות. בכל סוג של שיטה, השלב הראשון כולל איסוף של מידע לשם גיבוש המקרה המסוים:
שלב ראשון – איסוף מידע
מבצעים את איסוף המידע דרך מילוי שאלונים ועריכת ראיון דקדקני עם התלמיד, או עם הוריו.
שלב שני – אבחונים שונים
בשלב זה מתבצעים מספר אבחונים שונים:
- אבחון דידקטי של בדיקת כישורי למידה – אבחון זה בוחן את היכולות הקוגניטיביות (התארגנות, קשב, זיכרון, חשיבה ועיבוד מידע). בנוסף, נבדקים הבנת הנקרא והכתיבה בעברית ובאנגלית, וכן כישורי הקריאה. האבחון הכרחי משום שהוא בסיסה של כל בדיקה בתחומי הלמידה. קיימת גם אפשרות להרחיב את האבחון לתחומים כגון מתמטיקה ואנגלית.
- אבחון פסיכולוגי – מטרת האבחון היא בדיקת השפעות קוגניטיביות או רגשיות על הלמידה, והערכת הפוטנציאל האינטלקטואלי של האדם.
במסגרת האבחון תוערך מנת משכל, ותבוצע בדיקה נרחבת של התפקוד הרגשי. זאת על מנת לאפשר להבחין בין קשיים בלימוד עקב גורם נפשי, לבין קשיים שבאים כתוצאה מליקויי למידה.
- בדיקת קשב ממחושבת – בדיקה שנערכת לצורך אבחון הפרעות קשב וריכוז דרך בדיקה של יכולת האדם לעמוד במשימה ארוכה ולא מעניינת במיוחד. הבדיקה מתבצעת באמצעות מחשב, ובנויה על ניתוח תגובת הנבדק לגירויים שמופיעים על הצג, כגון שגיאות, השמטות וכו'.
והיה ואותרה בעיית קשב וריכוז בתחילת המבדק, אפשר לרתום את הבדיקה לשם הערכת יעילותו של הטיפול התרופתי.
- הערכה פסיכיאטרית – בדיקה קלינית שמתבצעת על מנת לבדוק קיום של הפרעות רגשיות ו/או רגשיות, ולראות כיצד הן משפיעות על תהליך הלמידה. אחריה ניתן להתוות טיפול מתאים.
הערכה זו מתייחסת לכל האינפורמציה שנאספה, ויוצרת שילוב של כל הנתונים שהתקבלו. הבדיקה נערכת ע"י מומחים בתחום בלבד.
שלב שלישי – הערכה וסיכום
בשלב השלישי והאחרון נערכת שיחת סיכום עם האדם, או עם הוריו.
במהלך השיחה מסבירים אודות הגורמים שמשפיעים על לקות הלמידה ו/או הפרעת הקשב וממליצים על טיפול ומעקב.
בתום האבחון ניתן דו"ח שכולל את מסקנות הבדיקות, המלצות להתאמות מתאימות לנבחן, והמלצות לטיפול אם דרוש אחד כזה.
דיסלקציה מופיעה בכל הגילאים אך לרוב ביטוייה משתנים עם הגיל. היא מתבטאת בקושי בדיבור, התבטאות מילולית, אוצר מילים דל ובעיות קשב.
אצל מבוגרים היא מתבטאת בקשיים במודעות לפענוח הקול ובמיומנויות קריאה וכתיבה.
דיסלקציה פוגעת גם בגברים ונשים אך החלוקה אינה שוויונית, כ-20 אחוזים מסך הגברים סובלים ממנה לעומת כ-5 אחוזים מהנשים.
הגורמים לדיסלקסיה
דיסלקציה כאמור הינה לקות ספציפית מתוך התחום של ליקויי למידה.
מדובר בלקות קריאה המאופיינת בקשיים ברכישת השפה הדבורה, בקריאה ובאיות, בהבעה בע"פ או בהבעה בכתב.
קשיים אלו משקפים חוסר יעילות של תהליכי העיבוד הפונולוגיים במוח.
קשיים אלו אינם קשורים לגיל, למנת משכל, ללקות התפתחותית או ללקות חושית.
הגורמים לדיסלקציה נמצאים כיום תחת מחקר מקיף, אך המנגנון הפתולוגי המחולל את הדיסלקציה טרם נמצא. נוירוביולוגים מצאו הבדלים שונים במבנה המוח בין אלו הסובלים מדיסלקציה לאלו שלא.
דיסלקסיה יכולה להיות נרכשת או התפתחותית:
- דיסלקסיה נרכשת – דיסלקסיה הנגרמת מאירוע, חבלת ראש פיזית, דלקת אוזניים חריפה או בדרך כלל אצל אדם שכבר למד לקרוא בטרם הפגיעה
- דיסלקסיה התפתחותית – דיסלקסיה הקיימת מלידה וסיבותיה תורשתיות.
כך או כך, חשוב להתחיל בטיפול בדיסלקציה כדי לאפשר למאובחן הטבה משמעותית בתפקודיו היומיומיים. בין הטיפולים הנפוצים: ריפוי בדיבור, שיטת קריאה בצבעים, שיעורים פרטניים בקבוצות מצומצמות ועוד.
ראו גם:
