מבחן בנדר גשטלט הינו מבחן פסיכולוגי הבוחן כישורים גרפו-מוטוריים יחד עם תפיסת גשטלט ויכולות נוספות. הוא מהווה חלק מהסוללה במבחנים פסיכודיאגנוסטיים ובמבחנים פסיכו-דידקטיים.
קצת על המבחן
מבחן בנדר-גשטלט (מועבר כיום בגירסה II) מורכב ממספר כרטיסיות עליהן מופיעה צורה גיאומטרית כלשהי (מספר הכרטיסיות המועבר לנבדק תלוי בגילו. המבחן המקורי כלל 9 כרטיסיות של צורות דו- מימדיות, ובגרסה המעודכנת נוספו עוד 4 כרטיסיות המיועדות לילדים צעירים יותר, ו-4 כרטיסיות עם צורות תלת מימדיות).
מול הנבחן מונח דף בגודל A4 לאורכו, שני עפרונות (ללא מחק בקצה העפרון), ערימת דפים נוספים ומחק.
הבוחן אומר לנבדק שיציג בפניו כרטיסיות עם ציור, ועליו להעתיק את הצורה אל הדף "הכי טוב שאתה יכול". בזמן שהנבדק מעתיק את הצורה, הבוחן עוקב אחר האופן בה הנבדק צייר, ורושם זאת בדפי סימון מיוחדים. כמו כן, מודד הבוחן את הזמן שארכה ההעתקה.
לאחר שהנבחן מסיים להעתיק את כל הציורים, נוטל הבוחן את הדף או הדפים בהם השתמש הנבחן, מניח מולו דף נקי ומבקש ממנו לצייר את כל הצורות שהוא זוכר שהעתיק. גם כאן, עוקב הבוחן אחר צורת הביצוע ורושם בדפיו.
מה המבחן למעשה בודק? ניתוח המבחן
למרות היותו חלק מסוללת מבחנים פסיכולוגיים, מטרתו הראשונית של מבחן בנדר-גשטלט הוא מציאת ליקויים אורגניים הקשורים ללקות למידה או להפרעה אורגנית אחרת.
על כן,הוא מהווה חלק חשוב בסוללות דידקטיות שמטרתן לאתר לקות למידה בכלל, ודיסגרפיה או לקות תפיסתית אחרת בפרט.
במקור, הומצא מבחן בנדר על מנת לבדוק תפיסת גשטלט תקינה. גשטלט משמעותו שסכום החלקים גדול מהשלם.
בשדה הויזיו-גרפו- מוטורי מדובר ביכולתו של הנבדק לראות את הצורות השלמות שנבנות על ידי חלקים. לדוגמא, באחד הכרטיסים מספר שלשות של עיגולים מסודרים בשורה. כאשר קיימת תפיסת גשטלט תקינה, בדרך כלל הנבדק יעתיק שלשה-שלשה, משום שהוא תופס את הסידור המיוחד בכרטיס.
אלמנט נוסף משמעותי במבחן הוא יכולות ויזיו- מוטורית ותיאום עין יד. למרות שלא מצופה שהעתקה תהיה מדויקת לחלוטין, ניתן לראות האם הנבדק סובל מליקוי כלשהו בתחום הזה. כאשר מדובר בנבחנים ילדים, ניתן לציינן את המבחן על פי שיטת הצינון של ספיץ- הנבדק מקבל נקודה על כל שגיאה משמעותית (סיבוב על ציר, ציור עיגולים במקום נקודות, אי שמירה על זויות, עיוות צורות ועוד). בסוף התהליך ניתן להשוות את הציון של הנבדק לנורמות גילאיות, ולקבל מושג לגבי התאמת יכולותיו הגרפו- מוטוריות לדרישות הגיל.
הפן הדינאמי
למרות שלא זו מטרתו, בסוללה פסיכודיאגנוסטית ניתן ללמוד ממבחן הבנדר גם לגבי תהליכים רגשיים ופנימיים.
בהקשר זה חשוב לציין שלעולם לא תוסק מסקנה דינאמית על סמך מבחן הבנדר לבדו. ניתוח דינאמי של המבחן יכול להביא להעלאת השערות שיחוזקו או יופרכו בהתאם לשאר המבחנים בסוללה.
עם זאת, פעמים רבות אלמנטים אישיותיים בולטים צצים באופן ברור ביותר בבנדר. ישנם פסיכולוגים שגם מעניקים משמעויות דינמיות ספציפיות לכל צורה, אך למשמעויות אלה אין תיקוף מחקרי, והשימוש בהן מוגבל ביותר.
לדוגמא, זמן ארוך במיוחד של ביצוע, תוך ניסיונות חוזרים ונשנים להגיע לשלמות בהעתקה, עשויים להעיד על נטיות פרפקטציוניסטיות, ואף על הגנות אובססיביות.
הקטנה משמעותית של הצורות או הגדלתן באופן משמעותי עשויים לומר משהו על דימויו העצמי של הנבדק.
סידור הצורות על הדף, ארגונן, האופן בו הן מועתקות, האפקט של הנבדק בזמן הביצוע, ועוד- כולם יכולים לתת אינדיקציות הן על הקשיים האורגניים של הנבדק, והן רמיזות על עולמו הפנימי.
ראו גם: