טיפול באמנות משתמש בתהליכי ציור ופיסול כדי לסייע לילדים עם ליקויי קשב להתמודד עם בעיות רגשיות, לפתח מיומנויות בינאישיות, לשלוט על התנהגות פרועה, להפחית לחץ ולהגביר את המודעות העצמית.
מאמר זה מסביר כיצד עובד הטיפול להקלת האתגרים עימם מתמודדים הילדים.
גישה הטיפול הטבעי – ילדים עם הפרעות קשב וליקויי למידה חווים לעתים קרובות רגשות אינטנסיביים, בעיות חברתיות והערכה עצמית נמוכה. הם מתקשרים באופן טבעי באמצעות אמנות ומשחק, והטיפול באמנות מעניק להם גישות שימושיות, שאינן מילוליות, להתמודד עם אתגרים אלו.
האופן בו עובד טיפול באמנות
הטיפול משתמש בתהליכי ציור ופיסול כדי לשפר את הרווחה והביטחון בילדים עם לקויות קשב. הוא מבוסס על ההנחה כי ביטוי עצמי יכול לשמש לטיפול בבעיות רגשיות, לפתח מיומנויות בינאישיות, לשפר התנהגות, להפחית מתח ולהגביר את המודעות העצמית. אין צורך להיות דה וינצ'י על מנת ליהנות מטיפול באמנות.
מטפל באמנות עובד עם תלמידים בכיתות בית הספר היסודי והחינוך המיוחד. מורה לאמנות מחנך תלמידים לגבי שיטות אמנות. מטפל באמנות מעודד יצירת אמנות על מנת להפחית בעיות הקשורות ללמידה ולהתאמה רגשית.
השפעות טיפול באמנות על ליקויי קשב
פעילות אמנותית משמעותית, כגון צביעת מנדלה, עיצוב מעגל עם דפוסים גיאומטריים, לפני פעילות קבוצתית, הוכחה במחקרים ביכולתה להגדיל את טווח תשומת הלב של הילד ולהפחית את ההתנהגות האימפולסיבית, לקדם החלטות טובות יותר ולהתמקד במהלך משימות.
כחלק מתוכנית טיפול מקיפה, טיפול באמנות יכול לסייע לתלמידים להרגיש בשליטה. מחקר שעקב אחר מפגשי טיפול שבועיים באמנות, מצא כי תוספת הטיפול תרמה בהשפעה חיובית על ההתאמה החברתית הרגשית של ילדים עם לקויות למידה.
הנאה מהתהליך
המפתח להורים הוא לא להציב רף גבוה מדי או לכוון את הילד. חלק מהילדים עם לקויות למידה נהנים מהחוויה החושית של שימוש בחומרי אמנות, וה"אמנות, שלהם עשויה להיות שרבוטים או גושי חומר חסרי צורה.
ילדים אחרים, ללא לקויות למידה, אך עם הפרעות קשב, מייצרים עבודות אמנות מתוחכמות מבחינה חזותית. ההנחיות המשמשות את המטפלים באמנות במסגרת בית הספר, כוללות:
הקפדה על עניין, בקנה מידה קטן
איזון מבנה ממקסם את ההשפעה של פעילויות אמנות. פרויקטים המעודדים התרגשות משפרים את המיקוד, אך השגרה חיונית אף לשליטה על התנהגות אימפולסיבית. שפע אפשרויות חומרי אמנות עשוי לבלבל את הילד. מומלץ להתחיל עם קומץ חומרים, ולהוסיף עוד מאוחר יותר. חלק מהילדים מגיבים היטב לבחירה בין צבעים או חמר, ואחרים מסוגלים להשתמש בשני צבעים בלבד בכל פעם.
תהליך, לא מוצר – הדגש מוצב על השימוש באמנות ולא על המוצר הסופי. המטרה אינה שלמות, יצירה אותה ניתן להציג בבית הספר או במוזיאון. יש לעודד את הילד להתרכז בתחושות הציור, הבנייה, או הפיסול, ולהפחית את הלחץ לייצר משהו דומה למה שחבריו עשויים לייצר.
סקרנות, ולא שיפוט – יש לדון על יצירת האמנות של הילד. אם אינו מתנדב לספק הסברים, יש לשאול: "מה קורה בתמונה שלך?" או "איזו כותרת היית נותן לתמונה שלך?" כך הילד מקבל הזדמנות להביע את נקודת המבט שלו. השאלות צריכות להיות פשוטות ויש להניח לילד את הזמן הדרוש לחשיבה לפני שהוא עונה.
לתקשר את כל הרגשות, אפילו כעס או עצב – אם הילד מבטא אכזבה מיצירתו, יש לשאול מה היה עושה אחרת, במקום להרגיע אותו באופן אוטומטי ולהגיד לו שהציור יפה. גישה זו נוטעת בו את הרעיון שהוא יכול לפתור בעיות ולנסות שוב.
טיפול באמנות בבית – ביצוע יצירות אמנות בבית עם ההורים יכול להרגיע ולמקד ילד שעבר יום קשה בבית הספר, או שמתקשה לשבת בשקט.
יתרונות טיפול באמנות
הטיפול מאפשר לילד לחקור בעיות רגשיות באמצעות פעילות גופנית ואינטגרציה חושית. חלקים שונים של המוח מעורבים במהלך ביטוי יצירתי. ציור עם מברשת צבע על פני בד דורש מיומנויות מוטוריות. ציור תמונה מהזיכרון דורש פעולות אנליטיות וארגון, לוגיקה והפשטה. עבודה באמצעות רצף הצעדים הדרושים להשלמת משימה אמנותית, דורש מיומנויות תשומת לב וזיכרון עבודה.
פעילות אמנותית יוצרת תגובת רגיעה ומשפרת את מצב הרוח של הילד. העיסוק ביצירה מגביר את רמות הסרוטונין במוח, אשר היעדרו עלול להוביל לדיכאון. עבודה עם חמר במשך חמש דקות עשויה להפחית הורמוני לחץ יותר מאשר פעילות סחיטת כדור לחץ.
