מומחי ADD מסכימים שתכנית טיפול התנהגותי יעילה ביותר כשהיא כוללת שילוב תרופות. אך במה בדיוק כרוך הטיפול? וכיצד יכולים הורים להבטיח הצלחה?
מאמר זה מספק את התשובות. אם הילד אובחן עם הפרעת קשב, רוב הסיכויים שהרופא ירשום לו תרופות.
יתכן גם שההורים מבינים שטיפול התנהגותי, הנקרא שינוי התנהגות, עשוי להועיל. יש לזכור שטיפולים תרופתיים או נפשיים עובדים באופן הטוב ביותר ביחד, לפתרון בעיות התנהגות בהפרעת קשב.
טיפול התנהגותי לבד
גם אם ההורים בוחרים בגישה זו לבד, ומעדיפים להימנע מגישה רפואית, מפאת הגיל הצעיר מדי של הילד לתרופות או שהתרופות גורמות לו לתופעות לוואי קשות, הילד יכול ללמוד מיומנויות התנהגותיות, חברתיות והישגים בלימודים, השימושיים בהתמודדות עם הפרעת הקשב לאורך כל חייו.
רוב הילדים אינם מאובחנים עד גיל בית הספר היסודי, כך שאם אתם חושדים לפני גיל זה שילדכם סובל מהפרעת קשב, כמעט תמיד מועיל, ולעולם לא מזיק, לטפל בו עם טיפול התנהגותי.
טיפול התנהגותי מבוסס על התמקדות
בעוד שתרופות פועלות ברמה נוירולוגית לוויסות תפקוד המוח, בקרב ילדים עם ADD הסובלים מהפרעות גלי מוח שאינם סדירים, טיפול התנהגותי מתמודד עם התנהגויות בעייתיות פרטניות באמצעות בניית זמן בבית, יצירת שגרה והגברת תשומת הלב החיובית.
זה אולי נראה כמו משימה מורכבת, במיוחד להורים הנאלצים להזכיר לילד כל חמש דקות להישאר ממוקד בהכנת שיעורי הבית. כשהפרעת קשב נוכחת, השיטות הבסיסיות ביותר עשויות להוות אתגר עצום מבחינת היישום על בסיס יומיומי. מסיבה זו, מומלץ להורים להפחית את המיקוד שלהם, שכן התמודדות עם יותר מדי בבת אחת רק מתסכל ילד שיש לו בעיה פשוט לזכור לנעול את שתי נעליו בבוקר.
מה ילד עם הפרעת קשב צריך כדי להצליח בחיים?
טיפול התנהגותי מסייע להורים להרכיב "תכנית התנהגות, שאינה מאיימת. התכנית צריכה לכלול שלושה מרכיבים בסיסיים בלבד: התמקדות ביסודות, תיעוד, ומחויבות לציין ולשפר הישגים כאשר הם מתרחשים.
אם מציבים את מטרת ההגעה לבית הספר בזמן בראש סדר העדיפויות, המטפל עובד על מטרה אחת עד שהיא מושגת בקלות, ומודד את ההתקדמות. מעקב אחר ההתקדמות הוא חלק חשוב נוסף מטיפול התנהגותי.
טיפול התנהגותי: התמקדות בהשגת מטרה אחת בכל פעם
אם המטרות מגוונות מדי, כגון שינה בשעה מסוימת, הלבשה בזמן וללא דופי בבוקר, הכנת שיעורי בית מיד לאחר הלימודים, ולזכור לבצע את המטלות בבית, ההורים לא יוכלו להבחין בהישגי הילד ולשמור עליהם.
כשההורים אינם מתרשמים מהצלחות ואינם מחמיאים לילד עם הפרעת קשב, הוא מרגיש תסכול מוגבר והערכתו העצמית נמוכה יותר. הוא כנראה לא ישיג אפילו אחד מהדברים שביקשתם ממנו, שלא לדבר על כולם.
גישה מציאותית
לאחר שנבחרו התנהגויות מפתח שעובדות, למשל שינה בזמן או לא להפריע לאנשים במהלך שיחה, המטפל מסייע להורים להיות ברורים ומציאותיים לגבי ציפיותיהם מהטיפול ההתנהגותי. ראשית, יש להבין מהם כישורי הילד והאם הוא מסוגל להשיג את המטרות.
לדוגמא, אם הילד צריך לספור עד עשר על מנת שלא להתערב בשיחות של אחרים, אין לצפות ממנו לנעול את פיו ללא תזכורות. המטפל מגדיר להורים את המטרה של להזכיר לילד את ההתנהגות הנכונה, מספר פעמים ביום. לחלופין, ניתן לבחור זמן מסוים ביום כדי להעריך את ההתקדמות, בבוקר, למשל, ובשלב הבא להניח לו לזמן מה אם הצליח לבצע את המשימה, אך באיחור קל.
