היפרלקסיה היא יכולת יוצאת דופן לקרוא מילים, בדרך כלל לפני גיל 5, ללא הכשרה פורמלית בקריאה.
ישנן מספר סוגיות שנויות במחלוקת בנוגע להיפרלקסיה:
- האם מדובר בתופעה המאפיינת אוכלוסיות ספציפיות או שהיא גם תופעה שבה ניתן להבחין גם באוכלוסייה הכללית?
- התחום הספציפי של העליונות בקריאה איננו ברור. נשאלת השאלה האם מדובר בהבנת הנקרא, באוצר מילים, באינטליגנציה כללית או בשילוב של שלושתם.
- האם היפרלקסיה מאופיינת על ידי פרופיל התפתחותי מסוים?
- האם יש לראות בהיפרלקסיה ככישור או כמגבלה?
שלבי התפתחות היפרלקסיה
בגיל שנתיים לילדים עם היפרלקסיה יש כבר יכולת לזהות אותיות וספרות ובגיל שלוש הם כבר מסוגלים לזהות קבוצות של אותיות בתור מילים ולקרוא אותם. הקריאה אינה משפרת את יכולות הביטוי השפתיות שלהם שהיא נמוכה מאד בהשוואה לשאר בני גילם.
מאפיין בולט של ילדים שיש להם היפרלקסיה היא שהקריאה הופכת להתמכרות והם קוראים כל דבר כתוב בכל מקום ומתמקדים בעיקר בכך תוך הפחתה של המיקוד בתחומים אחרים.
היפרלקסיה: תסמין של קשיים בהתפתחות או משתנה גדילה נורמלי?
המחלוקת המרכזית בתחום נסובה סביב השאלה האם היפרלקסיה היא משתנה התפתחותי נורמלי או שהוא תסמין של קשיים בגדילה (ואם כן, מהם אותם קשיים).
היפרלקסיה כסוג של התפתחות נורמלית
חוקרים שבדקו את הנושא מצאו קשר בין זיהוי מילים והבנה בקרב קוראים נורמליים. מחקרים נוספים הראו שקריאה "היפרלקסית" (כלומר רמת קריאה גבוהה באופן יוצא דופן) גם כן רווחת בקרב אנשים עם רמת IQ גבוהה. כלומר, תסמינים המאפיינים אנשים עם היפרלקסיה יכולים גם לאפיין אנשים נורמליים.
היפרלקסיה כצורה של התפתחות בלתי רגילה
לפי גישה זו, היפרלקסיה היא סוג של דיסלקציה התפתחותית, ליקוי ספציפי בשפה, הפרעה בהבנת הנקרא והפרעות התפתחותיות. להלן יינתן פירוט רב יותר בנוגע לכל אחד מסוגים אלה.
- היפרלקסיה כתת סוג של דיסלקציה – בעוד שהיפרלקסיה הוא מונח המתייחס לקריאה של מילה ברמה גבוהה מזו המצופה על סמך כישורים קוגניטיביים כלליים, דיסלקציה התפתחותית מתייחסת לקריאת מילה ברמה שהיא נמוכה מהמצופה בהתבסס על כישורים קוגניטיביים כלליים. כלומר, שני המצבים הללו ככל הנראה מערבים את אותם מנגנונים אבל מתייחסים לשני קצוות שלהם. הוכחה לכך נמצאה במחקרים שהעלו כי ישנם שיעורים גבוהים של לקויות למידה, במיוחד דיסלקציה במשפחות בהן יש אנשים עם היפרלקסיה. עם זאת, גישה הרואה בהיפרלקסיה כתת סוג של דיסלקציה לא זכתה לתמיכה רבה ורק במקרים נדירים נעשה בה שימוש.
- היפרלקסיה כתת סוג של ליקוי שפתי – התמיכה לגישה זו עולה ממחקרים שמצאו כי הליקויים שיש לאנשים עם היפרלקסיה אינם מוגבלים לשפה הכתובה (בעיות בהבנה של חומר כתוב) אלא מתפשטות גם לחומר בעל פה (בעיה בהבנה של חומר שמועבר בעל פה).
- היפרלקסיה כמאפיין של הפרעת הבנה בקריאה – מחקר שנערך מצא שלאנשים עם היפרלקסיה יש קשיים בהסבר או בהתנסחות של חומר שהם קראו. מחקר אחר מצא רמות נמוכות יותר של הבנה במסחני קריאה בקרב ילדים שיש להם היפרלקסיה.
- היפרלקסיה כתת סוג של הפרעת תקשורת נרחבת – גישה נוספת מתמקדת בקשר שבין הפרעות על הספקטרום האוטיסטי (ASD)/הפרעת תקשורת נרחבת (PDD) לבין היפרלקסיה. מקור הגישה הזאת הם ממצאים שהראו יכולות קריאה יוצאות דופן בקרב ילדים אוטיסטים, מה שהביא את החוקרים לקשר בין התסמינים של אותם ילדים אוטיסטים לבין התסמינים של ילדים שיש להם היפרלקסיה. שיעור ההיפרלקסיה בקרב ילדים עם הפרעת תקשורת נרחבת הוא 5%-10%.
טיפול בהיפרלקסיה
בשלב הטיפול, כדאי להיעזר בכך שילדים עם היפרלקסיה קוראים ללא הפסקה ולא לנסות לשנות את ההרגלים שלהם. חשוב לנתב אותם לקרוא חומרים שיכולים להביא להם יותר תועלת או שישמשו אותם בסיגול של התנהגויות נורמטיביות יותר.
באמצעות השפה הכתובה גם ניתן לשפר את כישוריהם בשפה המדוברת באמצעות תרגילים שונים ושיטות יצירתיות ומעניינות.