דיסלקציה התפתחותית הינה לקות למידה, אשר הינה לקות מולדת. הדיסלקציה מפריעה להליכים קוגניטיביים שכרוכים בניתוח של מידע, בתהליכים של ארגון מידע ובתהליכים של עיבוד מידע, הקשורים בעיקר לכישורי השפה והנחוצים לשם קריאה. מדובר בלקות הנפוצה ביותר בקרב האוכלוסייה של לקויי הלמידה, כשגברים סובלים ממנה בשכיחות גבוהה יותר מנשים (ביחס של 1:4).
המונח דיסלקציה התפתחותית בא להבדיל בין דיסלקציה נרכשת, כלומר דיסלקציה שנגרמה בשלב מסוים במהלך החיים כתוצאה למשל מדלקת קרום המוח, חבלת ראש או אירוע מוחי לבין דיסלקציה הקיימת מלידה על רקע תורשתי. ברוב המוחלט של המקרים כאשר מדברים על דיסלקציה בהקשרים של לקויות למידה, הכוונה היא לדיסלקציה התפתחותית ולא לדיסלקציה נרכשת.
מה הם הגורמים לדיסלקציה התפתחותית?
נכון להיום הגורמים לדיסלקציה התפתחותית נמצאים תחת מחקר אינטנסיבי ומקיף ביותר אך חרף כל המאמצים שנעשים בתחום, המנגנון הפתולוגי האחראי להתפתחות הדיסלקציה טרם פוענח.
התיאוריה המחקרית המקובלת ביותר כיום היא שלדיסלקציה קיים רקע תורשתי מסוים ושהבסיס של הבעיה גנטי. כך לדוגמה לבן שנולד לאב שסובל מדיסלקציה, ישנו סיכוי שיכול להגיע לכדי חמישים אחוז לסבול מדיסלקציה בעצמו.
חשוב מאוד לציין כי קיימת כיום בעיה חמורה במחקר של אוכלוסיית הדיסלקטים, הקשורה לכך שקיים חוסר הקפדה על הבחנה ברורה בין ליקויי קריאה לבין קשיי קריאה, בין שפה מדוברת לשפה כתובה, בין דרגות החומרה השונות של הדיסלקציה, בין הסוגים השונים של הדיסלקציה ועוד.
באופן כללי, חשוב להבין כי המקור לבעיה הוא נוירולוגי ואינו נובע כתוצאה מהוראה לקויה או למשל כתוצאה מהיבטים רגשיים מסוימים. בנוסף לכך, לקות קריאה התפתחותית אינה תוצאה של יכולות אינטלקטואליות כלליות נמוכות. למעשה, הדיסלקציה יכולה להתפתח בקרב אדם עם כל מנת משכל שהיא, כשגם אנשים בעלי מנת משכל גבוהה במיוחד יכולים לסבול מדיסלקציה.
מה הם התסמינים של דיסלקציה התפתחותית?
לאנשים שונים הסובלים מדיסלקציה ישנם תסמינים שונים ובכל אדם באוכלוסיית הדיסלקטים, הבעיה יכולה לבוא לידי ביטוי בדרגת חומרה שונה. להלן החלוקה של סוגי הדיסלקציה המקובלת על חלק ניכר מהחוקרים, המבוססת על ההסתמנות הקלינית של התופעה:
- דיסלקציה פונולוגית – לקות המתבטאת בעיבוד מידע פונולוגי. בקרב פעוטות היא יכולה לבוא לידי למשל ביטוי באוצר מילים דל, קושי בדיבור וקושי בהתנסחות מילולית ואילו בגילאים מבוגרים יותר היא עלולה לבוא לידי ביטוי בקושי לרכוש איות נכון, ניסוח מסורבל של משפטים, קושי לפענח מילים ולהפעיל מיומנויות איות וקריאה שכבר נרכשו ועוד.
- דיסלקציה לקסיקלית – קושי להפוך מילה חדשה כתובה למילה מובנת, קושי לזכור איות ועוד.
- דיסלקציה ויזואלית – קושי לזכור את המראה הכללי של המילה, בלבול בין אותיות בעלות מראה דומה, דרוש מאמץ רב בשביל לקרוא, קושי במיקוד המבט בטקסט ועוד.
- דיסלקציה משולבת – דיסלקציה המשלבת בין לפחות שני סוגים מאלו שהוזכרו לעיל.
כיצד מאבחנים דיסלקציה התפתחותית?
האבחון מתבסס על ההסתמנות הקלינית של התופעה, כלומר על ניסיון לאתר בעיות שונות המאפיינות את הדיסלקציה כמו לדוגמה היפוך אותיות, קושי בלימוד האותיות, קושי להעתיק טקסט, בלבול בין צורות או בין צבעים ועוד.
במהלך האבחון ישנה חשיבות עליונה לבצע אבחנה מבדלת בין הדיסלקציה לבין בעיות אחרות שהיו יכולות לבוא לידי ביטוי באותם התסמינים מהם סובל הילד כמו לדוגמה לקות שמיעה, לקות ראייה, הפרעת קשב וריכוז, לקויות שפה ועוד.
כיצד מטפלים בדיסלקציה התפתחותית?
הטיפול בדיסלקציה מיועד בעיקר לסייע למטופל ללמוד לקרוא ולרכוש כלים להתמודדות עם טקסטים כתובים. חשוב מאוד לתאם ציפיות לפני התחלת הטיפול ולהסביר למטופל ולבני משפחתו כי לא ניתן לרפא את המטופל או לתקן את הבעיה לחלוטין, אך בהחלט ניתן להקנות מיומנות על ידי אימון, תרגול ולימוד מתאים.
הכוונה היא לכך שאמנם יכולת הקריאה הבסיסית של אדם הסובל מדיסלקציה לא תוכל להגיע תמיד לרמה המצופה מבני גילו, אך חרף זאת, כל שיפור יוכל לגרום להקלה משמעותית על איכות החיים שלו ולהתבטא בין היתר בהישגים האקדמיים שלו.
במקביל לשיפור ביכולת הקריאה, חשוב מאוד גם להתמודד עם הפערים הנותרים בין המיומנות הנדרשת לבין רמת המיומנות הקיימת על ידי ביצוע ניסיונות לעקוף את הבעיה אם על ידי הקראה של טקסטים ואם על ידי כל טכניקה אחרת שיש בה כדי להקל על קליטת המידע.
מעבר לכל זה, חשוב מאוד לתת את הדעת במהלך הטיפול על קשיים משניים בדגש על קשיים בתחום הרגשי ובתחום החברתי. חשוב לפתח בקרב הסובלים מדיסלקציה יכולת סנגור עצמי, לספק להם מידע ברור ואמין ביותר בנוגע ללקות ממנה הם סובלים, להעצים אותם בתחומים אחרים, לספק להם אוזן קשבת ועוד.
