יותר ויותר מומחים העלות בשנים האחרונות את הטענה שיש לשפר את ההבחנות הקיימות כיום אודות הפרעות קשב שונות.
הסברה שיש הפרעות קשב שונות, לעיתים גם שונות מאוד, יכולה לשפר את המענה הניתן לילדים, שלא תמיד מראים את הסימפטומים המקובלים של היפראקטיביות ואי שקט גלוי.
לאחר שהוגדרה הפרעה שלא הייתה מוכרת בעבר, בשם קצב קוגניטיבי עצל – SCT, החלו מתקיימים מחקרים מקיפים יותר על הפרעה זו. לאחרונה נערך מחקר שביקש לבדוק מהם הגורמים שעשויים להשפיע על קיומה של הפרעת קשב זו וכן כיצד ניתן להקטין את שכיחותה.
מהו קצב קוגניטיבי עצל
למרות המחקר הרב שבוצע ועדיין מבוצע בקרב אנשים ובמיוחד צעירים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, יש עדיין אי הסכמות בסיסיות בקרב חוקרים ומטפלים (וזאת, בכל מדינות העולם וכן בישראל). אי ההסכמות הללו אינן נוגעות רק בטיפולים תרופתיים – כן או לא, אלא גם בהיבטים בסיסיים מאוד של הפרעות אלה לרבות סימפטומים כגון היפראקטיביות, אימפולסיביות, חשיבה איטית, רמות קשב ועוררות.
בין הפתרונות המהפכניים שהוצעו על מנת ליישב חילוקי דעות בין המומחים השונים ניתן למצוא את הגדרתה של הפרעת קשב חדשה יחסית שנקראת קשב קוגניטבי עצל.
הפרעה זו, SCT, אשר סבורים שמספר לא קטן מהצעירים של ימנו לוקים בה, לא מאופיינית בהיבטים מוכרים של ADHD כגון רמה גבוהה של אי שקט או היפראקטיביות כי אם בעודף חלימה בהקיץ, ייתר עייפות, לעיתים בלבול והתנהלות איטית מהמקובל.
העובדה שתשומת לב רבה כל כך הופנתה במהלך השנים כלפי מאפיינים ברורים של היפראקטיביות, כך סבורים לא מעט מומחים, מנעה קבלת טיפול והתייחסות מתאימה לאלה שמראים מאפיינים שונים, לעיתים פחות גלויים לעין. יתכן, מוסיפים המומחים, שמדובר בהפרעה אומנם פחות נרחבת מ-ADHD אך עדיין נרחבת למדי – ביחס של אחד לשש בהשוואה ל-ADHD.
יותר בנים מבנות
המחקר העדכני שנערך בספרד ביקש להרחיב את גוף הידע אודות הפרעת הקצב הקוגניטיבי העצל בילדים. החוקרים ביקשו לבדוק האם ניתן להצביע על מאפיינים מסוימים שמעלים את הסבירות לקצב קוגניטיבי עצל כגון למשל מצב סוציואקונומי בביתם של ילדים ובני נוער. משתתפי המחקר היו ילדים בגילאי שבע עד עשר, שעברו מבחני הערכה מקצועיים ואשר נבדקו גם מאפייני רקע מגוונים.
בבסיס המחקר עמדו גם הערכות של החוקרים לגבי קיום תסמינים דומים לאלה של ADHD, נבדקו האם מתקיימים תסמינים הדומים לבעלי דיסלקציה, נבדקו היכולות מבחינת ביצוע בבית הספר ועוד.
החוקרים מדווחים על כך שכעשרה אחוזים ממשתתפי המחקר נמצאו כעונים על המאפיינים של הפרעות קשב, זאת בהתאם למבחנים ושאלונים. החוקרים מרחיבים ואומרים שנמצאו כמה גורמים שמעלים את הסיכון להפרעת קשב מסוג קצב קוגניטיבי עצל מעבר לקיומם של תסמיני הפרעות קשב.
ראשית, נמצא שלבנים סיכוי גבוה יותר להיות מאובחנים כבעלי קצב קוגניטיבי עצל לעומת בנות. בנוסף, מצא כי גם עישון פסיבי, כאשר אחד ההורים או שניהם מעשנים מעלה את הסיכוי לאבחנה שכזאת. בנוסף, סימנים של דיסלקציה גם הם בעלי משמעות וכן גם מעמד סוציו אקונומי. כאשר מדובר בילדים ממעמד סוציו אקונומי נמוך, סיכוייהם להיות מאובחנים כבעלי קצב קוגניטיבי עצל – עולים.
סיוע באבחון ובטיפול
ממצאי המחקר, כך סבורים החוקרים, יכולים לסייע באבחון של ילדים ובני נוער הסובלים מקצב קוגניטיבי עצל – SCT – וזאת בנוסף למבחנים מקובלים אחרים. בנוסף, יתכן וניתן יהיה להיעזר בממצאי מחקר זה כמו גם ממצאי מחקרי המשך בכדי להעניק מענה טוב יותר, בפרט לקבוצות הסיכון.