מחקר חדש שנערך בארצות הברית, והמבוסס על נתונים שהתקבלו מסקרי בריאות ממשלתית, מצביע על העובדה לפי ילדים המטופלים בתרופות להפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), עשויים לסבול מצפיפות עצם נמוכה יותר בעצם הזנב, בהשוואה לילדים שאינם סובלים מהפרעות אלו.
תרופות מרשם אלו כוללות ממריצים כגון ריטלין והתרופה סטרטרה. מומחים סבורים כי לא ברור אם התרופות עצמן הן שגורמות לצפיפות העצם הנמוכה בילדים, אך המחקר הראה שלא יכולה להיות כל סיבה אחרת.
מהלך המחקר
לצורך המחקר השתמשו צוות החוקרים בנתונים שהתקבלו מלמעלה מ-5,300 ילדים בגילאי שמונה עד 17. בממוצע, מסת העצם של כרבע מהילדים שנטלו תרופות להפרעות קשב והיפראקטיביות, הייתה נמוכה במקצת.
החוקרים לקחו בחשבון מספר גורמים אחרים המשפיעים על מסת העצם של ילדים, כגון גיל, מין וגזע, אך לא יכלו להסביר את כל הגורמים, כולל דיאטה, פעילות גופנית, ומצבים בריאותיים אחרים שעשויים היו להשפיע על הילדים.
הבדלים בצפיפות העצם בעקבות נטילת התרופות למשך חצי שנה ומעלה
החוקרים בדקו את הילדים לצפיפות עצם כוללת בירכיים, בצוואר ובעצמות עצם הזנב. התוצאות הותאמו לגובה ומשקל הילדים, גילאים, מינם, מוצאם האתני, תנאי מחיה סביבתיים, רמות פעילות גופנית, רמות ויטמין D בגוף, ורמות קוטינין בסרום.
עם התחשבות בגורמים אלו, והתמקדות בילדים שנטלו את התרופות במשך חצי שנה ומעלה, צפיפות עצם הזנב נמצאה נמוכה באופן משמעותית, והצביעה על מגמה מהותית של דילול עצם. מנגד, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בצפיפות העצם בקרב ילדים שנטלו תרופות במשך פחות מחצי שנה, בהשוואה לנתונים שהתקבלו מהילדים שלא נטלו תרופות כלל.
השוואת נתוני צפיפות העצם בעצם הזנב, לעצמות הצוואר והירך, הצביעו על הבדלים משמעותיים בין הילדים שנטלו תרופות במשך למעלה מחצי שנה, לבין הילדים שלא קיבלו טיפול תרופתי. התוצאות הצביעו על העובדה לפיה ילדים ומתבגרים הנוטלים תרופות להפרעות קשב והיפראקטיביות, סובלים מצפיפות עצם בעצם הזנב, כשהם משתמשים בתרופות לטווח הארוך.
מסקנות המחקר והשלכותיו
המדענים אינם סבורים שילדים אינם צריכים לקבל תרופות אלו, אלא שיש צורך בעריכת מחקרים נוספים. ממצאי המחקר הוצגו במרץ 2016 בכינוס השנתי של האקדמיה האמריקנית לניתוחים אורטופדיים באורלנדו פלורידה. זהו מחקר מוקדם ותוצאותיו אינן אמורות לשנות את מהלכי הטיפול הקיימים בילדים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות, אך מומלץ שילדים עם הפרעות אלו יעברו סריקות עצם באופן קבוע.
באופן תיאורטי, קיימות סיבות להשפעת תרופות להפרעת קשב והיפראקטיביות על צפיפות העצם של ילדים. סיבה אחת היא התזונה, שכן התרופות עשויות לגרום לקלקולי קיבה והפחתת התיאבון של הילדים הנוטלים אותן. בנוסף, תרופות אלו משפיעות ישירות על צפיפות העצם, היות והן פועלות על מערכת העצבים הסימפתתית.
ההחלטה אם להשתמש בתרופות להפרעות קשב והיפראקטיביות או לא, מסתכמת תמיד בשקילת היתרונות מול הסיכונים האפשריים, ומדובר בקבלת החלטה מורכבת, במיוחד כאשר הסיכונים לטווח הארוך, כתוצאה מהפסקת נטילת התרופות, עדיין מעורפלים.
הורים המודאגים מבריאות העצם של ילדיהם, מתבקשים לבדוק שיטות להתמודדות באמצעות נטילת פסק זמן קצר מהתרופות של הילדים. הקפדה על תזונה נכונה ופעילות גופנית הן שיטות התמודדות חשובות תמיד ונחשבות לצעדים חיוניים. במקרים מסוימים ילדים עשויים להזדקק לנטילת תוספים וקבלת מספיק סידן.
