דיסלקציה זוהי לקות למידה מולדת אשר מתבטאת בקשיים, הפרעות או מכשולים לתהליכים קוגניטיביים שקשורים בקריאה, בכתיבה ובחשבון. דבר זה בא לידי ביטוי ביכולת לקויה של עיבוד וניתוח מידע, כמו גם קושי בתהליכי ארגון חומרי לימוד. דיסלקציה מופיעה בדרגות חומרה שונות. הדרכים בהן היא באה לידי ביטוי יכולות להיות שונות מאדם לאדם, למרות שמדובר באותה דיסלקציה.
דיסלקציה, על סוגיה השונים, היא ליקוי נוירולוגי שמתבטא בקושי בהבנת טקסט כתוב וצירוף בין אותיות ומספרים. דיסלקציה יכולה לגרום לפעמים לקשיים בקריאה ובכתיבה או לקשיים בעיבוד מילים, או לקשיים במעקב אחר משפטים.
כיום ישנן דרכים לאתר לקויות למידה גם בגילאים צעירים ואפילו בשלבים מוקדמים בילדות. ניתן לאתר גם את הלקויות המולדות וגם כאלה שהופיעו במהלך החיים (למשל כתוצאה מחבלה מוחית, אירוע מוחי, דלקת קרום המוח, חבלה פיזית בראש, גידול בראש או דלקת אוזניים חריפה). איתור לקויות הלמידה בשלבים מוקדמים בחיים חשוב מאוד מכיוון שכך ניתן לעזור לילד ולתת לו את כל הכלים והאפשרויות כדי שיוכל להצליח למרות הלקות.
בתוך קבוצת לקויות הלמידה שנקראת דיסלקציה, ישנם שלושה סוגי הפרעות:
דיסלקציה פונולוגית- קשיים בהתבטאות מילולית, דיסלקציה ויזואלית- קשיים במיקוד החזותי של האותיות והמילים הכתובות ודיסלקציה לקסיקלית ששבה עוסק מאמר זה.
מהי דיסלקציה לקסיקלית?
בסוג זה של דיסלקציה האנשים מתקשים בהבנת הנקרא, לא מצליחים להבין מילים חדשות ולא זוכרים את כללי האיות. ישנו קושי גדול בזכירת האיות הנכון של מילים וקושי בהפיכת מילים כתובות חדשות (כאלו שהם לא ראו בעבר) למילים שהם יוכלו להבין. דיסלקציה לקסיקלית באה לידי ביטוי גם בקושי לשלב מילים חדשות ולא מוכרות באוצר המילים הקיים, על פי החוקיות של השפה.
דרכי ביטוי
כאמור, דיסלקציה לקסיקלית מתאפיינת בקשיים בשילוב מילים חדשות לחלוטין בתוך אוצר המילים, שכבר קיים אצל האדם בעל הדיסלקציה, על פי החוקיות של תבניות המילים והמיקום של המילה במשפט. לדיסלקציה מסוג זה ישנן כמה דרכי ביטוי שניתנות לאיתור: שגיאות ולקות כתיב, שגיאות באיות מילים, קושי להתמודד עם קריאה ועם הבנת טקסט כתוב ברמה גבוהה או טקסט שכתוב קצת אחרת מן המקובל (טקסט טכני, טקסט משפטי, ספרות גבוהה וטקסט מקראי).
גורמים לדיסלקציה
לכל שלושת סוגי הדיסלקציה ישנם מספר גורמים אפשריים שאותם משערים חוקרים שערכו מחקרים רבים בתחום:
- רקע תורשתי- ישנן פעמים שבהם הדיסלקציה היא מולדת ועל כן ההשערה המקובלת כיום היא שדיסלקציה היא עניין גנטי ותורשתי. הסיכויים שילד לאב שסובל מדיסלקציה ללקות באותה דיסלקציה מגיע ל- 50%. עוד משערים כי לכל סוג של דיסלקציה יש דרכי תורשה שונות.
- פגיעה במערכת העצבית- לאנשים דיסלקטיים ישנם קשיים בתפקוד של המוח הקטן לגבי שיווי משקל הגוף ולגבי תנועת איברים שונים.
- מבנה המוח- ישנם הבדלים במבנה המוח בין אנשים דיסלקטיים לבין אנשים שאינם דיסלקטיים. ההבדלים הם בשוני באי סימטריה או בסימטריה בין אזורים במוח שקשורים בשפה.
אבחון דיסלקציה לקסיקלית
כאשר עולה חשש שהילד מתקשה בלימודים- קריאה, כתיבה והבנת החומר הנלמד, מומלץ לשלוח אותו לאבחון דידקטי אצל איש מקצוע. מוטב כמה שיותר מוקדם, בכדי שהילד יוכל לפתח את מיומנויות הכתיבה והקריאה שלו כמה שיותר מהר ושהדבר לא יהווה עבורו מכשול בפיתוח מיומניות חברתיות בהמשך הדרך. כדי לבדוק האם ישנה דיסלקציה לקסיקלית, צריך לעבור מבחן אשר בודק את רמת המשכל של הילד ובאילו טקסטים הוא מתקשה בקריאה ובהבנה.
טיפול בדיסלקציה
כל סוגי הדיסלקציה מטופלים פחות או יותר באותה דרך, רק עם דגשים מסוימים על קשיים ספציפיים. בראש ובראשונה מנסים להבין את הדרך שבה ההפרעה עובדת במוח ולאחר מכן ממשיכים בתכניות הטיפול השונות. שיטה אחת של טיפול בדיסלקציה לקסיקלית היא אימון קוגניטיבי שמבוססת על כך שהמוח האנושי יכול להשתנות ולהתחזק (כמו שריר בגוף) אם עובדים עליו נכון. ביצוע תרגילים קוגניטיביים במוח מנמיכים את רמת הדיסלקציה (מיטיבים עמה), מכיוון שכך האזורים החלשים במוח שמהווים את המקור לדיסלקציה, מתחזקים ומתחילים לעבוד כפי שצריך. שיטת טיפול נוספת היא עבודה פרטנית עם הילד על נקודות החולשה שלו במסגרת של כיתת חינוך מיוחד או הוראה מתקנת.
