המודעות ללקויות למידה בכלל ולדיסלקציה בפרט היא אלמנט חדש יחסית במערכות החינוך בארץ ובמדינות אחרות.
רק לפני עשרים שנה, מספר המאובחנים כסובלים מלקויות למידה היה נמוך, וכמעט אפסי. המערכות לא הכירו היטב את התחום, משאבים לא הוקצו, ורב הילדים וההורים בכלל לא ידעו שיש להם בעיה "אמיתית".
כיום, כמובן, המצב שונה. אבחונים נעשים בכל שנה במספרים הולכים וגדלים. לקויות למידה קלות כחמורות מאובחנות, ולילדים ניתן סיוע, הוראה מותאמת והקלות נחוצות להתמודדות. המודעות לתופעה גדולה, והמשאבים שמוצקים להתמודדות עימה הולכים וגדלים.
ועדיין, ישנם ילדים הסובלים מדיסלקציה ולא מאובחנים בזמן, או שאינם מאובחנים כלל. בין אם העדר אבחון נובע מחוסר מודעות של הורים או מורים, מבעיות תקציביות (אבחון עולה להורים כסף), או מחוסר עניין או שיתוף פעולה, יש לכך השלכות מהותיות על תחומים שונים בהתפתחותו של הילד.
השלכות של אי – אבחון בעבר
בבואנו לדון בהשלכות של אי- אבחון דיסלקציה, חשוב לזכור שפעם הילדים באמת לא היו מאובחנים. מכיוון שאף אחד לא אובחן, וגם אבחון לא שינה דבר בהתייחסות המערכת חסרת המודעות, היה מעין "שוויון זכויות" בין כל הלא-מאובחנים.
כל הילדים הללו נחשפו לאפשרות לקבל ביקורת על עצלנות או טיפשות. כל הילדים נאלצו להתמודד עם בחינות ללא הקלות ולמידה ללא התאמה. ילדים שאינם מאובחנים כיום, נמצאים במציאות שונה למדי. ההנחה כיום היא שמי שאינו מאובחן אינו סובל מלקות למידה.
מי שלא אושרו לו הקלות, לא יקבל אותן. כיום ילדים שלא מאובחנים נמצאים במצב של תת- זכויות בהשוואה לילדים אחרים שסובלים מלקות למידה, וכן מאובחנים. לעובדה זו יש משקל, כפי שיתואר בהמשך.
השלכות אקדמיות לאי-אבחון
ילדים שאינם מאובחנים בדיסלקציה או כל לקות למידה אחרת כיום, לא מקבלים סיוע בלימודים, ולא הקלות במבחנים. רב המורים יניחו שאם אין אבחון- אין לקות. ההשלכות לכך הן ברורות.
ילדים הסובלים מדיסלקציה יתחילו לפתוח פערים בתחומים הלימודיים מגיל צעיר מאוד, אפילו מגיל גן חובה או כיתה א'. כידוע, דיסלקציה פוגעת ביכולת לרכוש כישורי קריאה. כאשר אין אבחנה, אין התאמה של טכניקות הלימוד לילד. יהיה עליו להשקיע אנרגיה רבה ביותר כדי להשיג את חבריו, הוא לא יקבל הוראה בשיטות שמתאימות לקשייו ויכולות לקדם אותו.
כתוצאה מכך, הוא ירכוש קריאה לאט יותר, אם בכלל, ויצבור פערים בכל התחומים האחרים של הלמידה הדורשים למידת קריאה- כתיבה, חשבון, הבנת הנקרא ועוד.
השלכות רגשיות לאי – אבחון
ילדים שרואים שקשה להם, שכולם מצליחים והם לא, שיש מי שזכאי לעזרה ולהם לא, יכולים להפנים תחושות קשות של פגיעה, חוסר ערך וירידה במוטיבציה.
הילדים מקבלים ציונים גרועים, ומשובים גרועים מהמורים וההורים, ודימויים העצמי עלול להפגע באופן משמעותי. הם מבינים שהם לא מצליחים, ובשלב כלשהו עלולים פשוט להפסיק לנסות.
השלכות התנהגותיות
ילד שנכשל שוב ושוב, במיוחד כאשר באים אליו בטענות בגלל זה (אתה לא מנסה, אתה לא מתאמץ מספיק, מה אתה טיפש?) עלול לחפש לעצמו כיוונים אחרים להצלחה או לקבלת הכרה ותשומת לב. הכיוונים הללו עלולים להיות כיוונים התנהגותיים. ילד שחש תסכול ואכזבה מעצמו בכיתה, יבחר להפוך לליצן הכיתה, יתחיל להפריע ולהתרכז בכל דבר אחר שאינו לימודים.
הוא מחפש לעצמו את המקומות בהם הוא מצליח! כמובן שהפרעות התנהגות עשויות להתדרדר במהירות, ולהגיע גם לעבריינות, לפגיעה ברכוש ולפגיעה בחברים. התגובה של הסביבה תהיה להעניש יותר, לכעוס יותר, ובכך לחזק בעצם את המעגל הסגור של דימוי עצמי נמוך וחוסר מוטיבציה ללמידה.
