המוסד לביטוח לאומי הוא גוף השייך למדינה, שבאחריותו לדאוג לקיומם ולרווחתם של אוכלוסיות שונות אשר זכאיות לכך. כל עובד במדינה משלם באופן קבוע דמי ביטוח, ובמקרה הצורך- זכותו לתבוע מהמוסד קבלת קצבאות או שירותים שונים.
אחת האוכולוסיות המטופלות על ידי הביטוח הלאומי היא אנשים הסובלים ממחלות, מוגבלויות או בעיות רפואיות שונות.
הבעיות עשויות להיות פיזיות או נפשיות, וכאשר הביטוח הלאומי מכיר בהשפעתה של ההפרעה או המחלה על תפקודו של הפרט, על אורח חייו, ובעיקר על יכולת התפקוד שלו – הוא עשוי לקבוע שקיימת נכות, או נכות חלקית, והאדם יקבל גמלה או קצבה בהתאם להנחיות.
האם דיסלקציה היא נכות?
מכיוון שהמוסד לביטוח לאומי עוסק בטיפול באנשים שיכולת התפקוד או ההשתכרות שלהם פגועה, השאלה הראשונה שעולה על הפרק היא האם דיסלקציה באמת יכולה להחשב לנכות?
בעוד שהפרעות קשב וריכוז (ADHD) עשויות בהחלט להחשב על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכות, הדיסלקציה בדרך כלל אינה נחשבת לכזו. דיסלקציה מביאה לקושי ברכישה של קריאה וכתיבה.
רוב הילדים הסובלים מדיסלקציה ירכשו בסוף את המיומנויות האלה. הם אומנם עשויים להמשיך להתמודד עם קשיים אקדמיים, רגשיים וחברתיים שמקורם בדיסלקציה, אך הדיסלקציה לא גורמת להם באופן ישיר.
עם זאת, ישנם מקרים קיצוניים של דיסלקציה, אשר בהם גם הביטוח הלאומי מכיר כסוג של נכות. כאשר הדיסלקציה היא חמורה ביותר, ומובילה לכך שהילד אינו מצליח לרכוש מיומנויות קריאה וכתיבה כלל, או כאשר הדיסלקציה מלווה בלקויות למידה מרובות נוספות, או בהפרעת קשב וריכוז, בהחלט יתכן שהביטוח הלאומי יכיר בילד כבעל אחוזי נכות, ויאפשר קבלת זכויות בהתאם.
קביעת אחוזי נכות
בשנת 2010 הוציא המוסד לביטוח לאומי מזכר המסדיר את קביעת אחוזי הנכות המגיעים לילדים הסובלים מדיסלקציה. המוסד התייחס לכך שאבחון לקויות הלמידה נעשה באופן לא מסודר, ועל פי קריטריונים לא ברורים ולא אחידים. אותו מזכר ניסה להבהיר מהם המקרים בהם יכיר המוסד בנכות, ומתי דיסלקציה לא תחשב כנכות.
המוסד קבע שדיסלקציה ברמה נמוכה או מתונה לא תעניק כלל אחוזי נכות. דיסלקציה ברמה בינונית יכולה להוביל להכרה בעד 10% נכות.
דיסלקציה חמורה או קשה יכולה להוביל להכרה בעד 20% נכות. המזכר מגדיר מהי דיסלקציה חמורה- כאשר אבחון פסיכו-דידקטי מקצועי אשר נערך לילד קובע כי הילד אינו רכש כלל מיומנויות קריאה או כתיבה, או כאשר המיומנויות שרכש נמצאות בצורה מובהקת מתחת לנורמה התואמת לגיל שלו, ולמצופה מילדים בעלי רמת משכל דומה ומסגרת חינוכית דומה.
תהליך הכרה בנכות בעקבות דיסלקציה
ראשית, לפני הכניסה לעיסוק בבירוקרטיה ובדרישות על מנת לקבל הכרה בנכות מול הביטוח הלאומי, כדאי לחשוב היטב האם זה בכלל שווה את זה.
רוב התביעות להכרה בדיסלקציה כנכות נדחות על ידי הביטוח הלאומי. ולכן, רק כאשר הפרט (או הוריו) בטוחים שהדיסלקציה קשה ומשמעותית, ופוגעת באופן בולט בתפקודו של הילד, כדאי בכלל להכנס לתהליך ארוך ומתיש זה. כדי לקבל הכרה מהביטוח הלאומי יש להגיש טפסים, חוות דעת רפואיות ומקצועיות, אבחונים פסיכו- דידקטיים מקצועיים, וכל חומר רלוונטי אחר, על גבי טפסים מתאימים שניתן להשיג בסניפי הביטוח הלאומי או באתר האינטרנט.
לאחר הגשת הטפסים יוזמן הפרט (ובני משפחתו) לועדה רפואית מקצועית, אשר תבחן את הטענות העולות מהטפסים. הועדה עשוייה לדרוש בדיקות ואבחונים נוספים, ובסוף היא הקובעת אם יוכרו אחוזי נכות.
הזכויות המתקבלות כתוצאה מהכרה באחוזי נכות
גם כאשר מתקבלים אחוזי נכות, בדרך כלל אין משמעות רבה להכרה בפחות מ-20%, ולכן ההטבות שיקבל הילד כמעט ואינן קיימות.