דיסלקציה היא לקות למידה, וכשאר לקויות הלמידה, נחשבת לתופעה מולדת, אשר סימניה והשלכותיה מופיעים בסביבות גיל גן חובה או תחילת הלימודים, ואז גם יש מקום להתערבות, טיפול וסיוע. ואכן, ברב המקרים אבחון של דיסלקציה נעשה בקרב ילדים בריאים לחלוטין, שמתחילים להפגין קשיים בולטים בתחומי הקריאה וההישגים האקדמיים. מחקרים מראים שלדיסלקציה יש קשר לתורשה וגנטיקה, וכן לשינויים מבניים ותפקודיים שונים של המח. כל אלה הם בדרך כלל תופעות מולדות.
אך לעיתים נדירות יותר, מאובחן מצב של דיסלקציה נרכשת. כלומר, הילד נולד ללא לקות למידה, ויתכן שאף הספיק לרכוש מיומנויות שפתיות של קריאה ללא קשיים מיוחדים. אך בעקבות אירוע כלשהו, חל שינוי שהוביל להיווצרות של סימפטומים וקשיים המאפיינים דיסלקציה.
איך "נרכשת" דיסלקציה
מה יכול להוביל ילד שנולד ללא לקות למידה לפתח כזאת פתאום? הגורמים הם תמיד כאלה שמשפיעים על מערכת העצבים המרכזית, כלומר על המח.
1. פגיעת ראש: חבלה בראש כתוצאה מנפילה משמעותית, מכה, תאונה וכד', יכולה להביא לשינויים מבניים באיזורים שונים במח. שינויים אלה יכולים לגרום למגוון רחב של תופעות ופגיעות תפקודיות, ובין השאר יכולים להתפתח גם מאפיינים של דיסלקציה.
2. אירוע מוחי: אמנם אירוע מוחי הוא תופעה די נדירה בקרב ילדים, אך קיימת, וגם בגיל מבוגר יכולים להתפתח מאפיינים של דיסלקציה. באירוע מוחי מתרחשת פגיעה בכלי דם במח, וגם פגיעה זו יכולה לגרור שינויים מבניים ותפקודיים של איזורים במח, והוביל לדיסלקציה.
3. גידולים: גידולים סרטניים או שפירים, יכולים לגרום לשינויים מבניים ותפקודיים במח. כאשר הגידול נמצא במח השפעתו על האיזור בו הוא נמצא ברורה. כאשר הגידול מוצא באמצעות ניתוח, יש סיכון לפגיעות נוספות באיזורים נוספים של המח. פגיעות אלה עלולות, בין השאר, להוביל להתפתחות של דיסלקציה.
מאפיינים של דיסלקציה נרכשת
ברגע שמאובחנת דיסלקציה, אין משמעות לשאלה האם היא מולדת ותורשתית, או שהיא נרכשת כתוצאה מאירוע שחל אחרי הלידה. בכל מקרה הקשיים והסימנים של הלקות יהיו זהים.
המאפיין העיקרי של דיסקלציה הוא הקושי ברכישת מיומנויות של קריאה. הילדים מתקשים ללמוד לזהות אותיות, מתקשים לחבר את האותיות למילים ואת המילים למשפטים. עליהם להשקיע אנרגיה רבה מאוד בקריאה עצמה, ולכן נפגעת יכולת הבנת הנקרא שלהם, ותפקודים לימודיים נוספים אליהם הם פשוט לא מספיקים להגיע, או מגיעים באפיסת כוחות קוגנטיבית.
ההשלכות של הקושי בקריאה הן נרחבות. לילדים אלה קשה יותר לרכוש גם כישורי כתיבה, קשה להם לחזור על חומר, לעשות שיעורי בית וכו'.
ההישגים הלימודיים שלהם עשויים להיות נמוכים, ללא התאמה ליכולות הקוגניטיביות האמיתיות שלהם. זה מוביל לפגיעה בדימוי העצמי, ועשוי לגרום לקשיים חברתיים והתנהגותיים.
הבדלים בין דיסלקציה מולדת לדיסלקציה נרכשת
למרות הדימיון בסימפטומים, יכולים להתגלות גם הבדלים בין ילדים שנולדו עם דיסלקציה, לבין ילדים שרכשו את הדיסלקציה בשלב מאוחר יותר בחיים. ראשית, ככל שהדיסלקציה נרכשת בגיל מאוחר יותר, כך גדל הסיכוי שהילד/מבוגר כבר רכש מיומנויות קריאה ומיומנויות אקדמיות אחרות. אם לא חלה פגיעה בכישורים שכבר נרכשו, יתכן שיהיה לאדם קל יותר להתמודד עם הלקות החדשה, ושהוא יוכל ליישם את הדברים שלמד בעבר.
מצד שני, אנשים שסבלו מפגיעת ראש, שבץ או התמודדות עם גידולים וניתוחי ראש, עשויים לסבול מתופעות נוספות- בריאותיות, קוגניטיביות ורגשיות, שעשויות להוות דווקא התמודדות קשה ונוספת, שילדים שנולדו עם לקות הלמידה אינם מכירים.
בכל מקרה, חשוב מאוד להתייחס לאופן בו נרכשה הדיסלקציה, להעניק סיוע הן לאלמנטים הקשורים בלקות הלמידה, והן לאלמנטים אחרים הקשורים בפגיעה שגרמה לה.
