היפוך אותיות ומספרים: איך לטפל במצב כזה?

הבהרה: מאמר זה מתרכז אך ורק בפן החזותי של הקריאה, ומתייחס אך ורק לילדים אשר כבר נבדקו על ידי רופא עיניים, גם אם העיניים שלהם בריאות לחלוטין והראייה 6/6.

החלפת אותיות ומספרים – איך להתמודד?

דיסלקציה היא מצב נפוץ מאוד בקרב ילדים ומאופיינת על ידי קשיים בקריאה. תאוריות חדשות המגובות בידי מידע עקבי, מציעות שקשיים בעיבוד מידע שמיעתי וראייתי עלולים להוביל לקשיי קריאה ולדיסלקציה.

הסובלים מדיסלקציה סובלים מקשיים בקריאה שוטפת, למרות מאמצים רבים לסייע להם, אינטליגנציה ויכולות טובות בתחומים אחרים.

ב-2015 פורסם מאמר[1] ייחודי בכתב העת היוקרתי Journal of Vision , השייך לארגון ARVO: The Association for Research in Vision and Ophthalmology, המאגד מעל 12,000 חוקרים מ-75 מדינות. ולהלן יובאו כמה דגשים מתוכו.

אחת התיאוריות מתייחסת לתופעה נפוצה הקשורה לדיסלקציה והיא הצפיפות ((Crowding phenomenon. צפיפות מובילה לכך שקשה לזהות אותיות כאשר הן מוקפות באותיות אחרות.

בעיה זו מתרגמת ישירות לקצב קריאה איטי יותר, ולנטייה גבוהה יותר לטעויות בזמן קריאה.

לימוד קריאה

במקרים רבים, הטעויות בקריאה מתרחשות בעיקר במילים ארוכות ובטקסטים ארוכים. זאת מכיוון, שעל מנת להכניס טקסט ארוך לתוך הדף ולחסוך דפים, מקטינים את הכתב ומצופפים אותו. הטקסט יוצר עומס חזותי, המקשה על הפן הראייתי של הקריאה.

צפיפות נגרמת, כאשר הרווח בין האותיות קטן מדי עבור הקורא. באופן מפתיע הצפיפות לאו דווקא תלויה בגודל האותיות אלא בכמות שלהן וברווח שביניהן. ככל שהטקסט, ואפילו המילה הבודדת, ארוכים יותר – כך האפקט של הצפיפות יהיה חמור יותר.

כיום, מצטברות יותר ויותר עדויות על כך שילדים עם דיסלקציה מושפעים יותר מצפיפות הכתב, מאשר ילדים בקבוצות ביקורת בני גילם.

היפוך אותיות ומספרים כתסמין לדיסלקציה

ספינלי[2] ועמיתיו  חקרו את האפקט של הצפיפות, על זיהוי מילים של קוראים רגילים ושל קוראים הסובלים מדיסלקציה. הם הראו לנבדקים מילים בודדות או מילים המוטמעות בתוך מילים אחרות מסביבן. הזמן שנדרש לקורא לקרא בקול רם בקרב הסובלים מדיסלקציה, היה איטי יותר ורגיש יותר למילים המבלבלות מסביב, מאשר לקבוצת הביקורת.

באופן מעניין, הגדלה מתונה של הרווחים בין האותיות, הביאה לשיפור הקריאה בקול רם אצל הסובלים מדיסלקציה, בעוד שלא הייתה תוצאה דומה בקבוצת הביקורת. כלומר, השינוי של איך שהטקסט נראה מבחינה ראייתית, הועיל לסובלים מקשיי קריאה, אך לא לקבוצה של הקוראים הרגילים.

מרטלי, אישש[3] את התוצאות במחקר דומה. גם החוקרים האלו הגיעו למסקנה, שזיהוי המילים אצל הסובלים מדיסלקציה איטי יותר כתוצאה מהצפיפות, אשר מאטה את זיהוי האותיות.

כאשר ישנן אותיות רבות, הצפיפות יכולה לא רק להאט את מהירות הקריאה אלא גם להביא ליותר טעויות[4].

בשנת 2012 ז'ורז'י ועמיתיו[5] הראו, שהפחתת המאמץ הראייתי משפרת מיידית את יכולות הקריאה – גם ללא אימון ('On the fly') – בקבוצה גדולה  של ילדים הסובלים מדיסלקציה.

תוצאה זו מתאימה לתוצאות של מחקר קודם שנערך על ידי ספינלי ועמיתיו ב-2002, ובו ריווח מסוים בין האותיות שיפר את יכולת הקריאה רק אצל הסובלים מדיסלקציה. פרי[6] ועמיתיו, גם כן הראו שהגדלת הרווח בין האותיות, שיפרה את הקריאה של טקסטים המיועדים לילדים, במיוחד עבור אלו הסובלים מדיסלקציה.

קריאה אמורה להשתפר על ידי תרגול קריאה, אך עבור ילדים מסוימים התרגול אינו מועיל, או שהוא מעייף ומתסכל. כך נוצר מעגל קסמים של הימנעות מקריאה, המשאירה את הילד מתחת לרמה המצופה מבני גילו.

תוצאות אלו חשובות מאוד מכיוון שהתאמה ראייתית של חומרי הקריאה, יכולה לשבור את מעגל הקסמים האכזרי של חוסר תרגול, על ידי הפיכת חומרי הקריאה לנגישים יותר עבוד ילדים עם דיסלקציה חזותית.

ביבליוגרפיה

[1] Simone Gori, Andrea Facoetti; How the visual aspects can be crucial in reading acquisition: The intriguing case of crowding and developmental dyslexia. Journal of Vision 2015;15(1):8. doi: 10.1167/15.1.8.

[2] Spinelli D. De Luca M. Judica A. Zoccolotti P. (2002). Crowding effects on word identification in developmental dyslexia. Cortex, 38, 179–200.

[3] Martelli M. Di Filippo G. Spinelli D. Zoccolotti P. (2009). Crowding, reading, and developmental dyslexia. Journal of Vision, 9 (4): 14, 1–18, http://www.journalofvision.org/content/9/4/14, doi:10.1167/9.4.14.

[4] Whitney D. Levi D. M. (2011). Visual crowding: A fundamental limit on conscious perception and object recognition. Trends in Cognitive Science, 15 (4), 160–168.

[5] Zorzi M. Barbiero C. Facoetti A. Lonciari I. Carrozzi M. Montico M. Ziegler J. C. (2012). Extra large letter spacing improves reading in dyslexia. Proceedings of the National Academy of Sciences, USA, 109, 11455–11459.

[6] Perea M. Panaderó V. Moret-Tatay C. Góméz P. (2012). The effects of inter-letter spacing in visual-word recognition: Evidence with young normal readers and developmental dyslexics. Learning and Instruction, 22, 420–430.