היפראקטיביות הינה הפרעה (נוירולוגית או פסיכולוגית) אשר גורמת לתנועתיות יתר בגוף. אנשים היפראקטיביים מרגישים שאינם מסוגלים לשלוט בדחף לנוע ולזוז כל הזמן, ולכן קשה להם לשבת במקומם, לעסוק לאורך זמן בפעולה אחת, ולהשקיע קשב וריכוז במטלות אשר דורשות ישיבה במקום.
ברוב הפעמים, היפראקטיביות הינה אחד הסימפטומים הבולטים המלווים הפרעות קשב וריכוז, ולכן היא מצטרפת לקושי במיקוד קשב, נטייה למוסחות מכל גירוי קטן ואימפולסיביות.
עבור תלמידים היפראקטיבים הלומדים לבגרויות הדבר קשה פי כמה, שכן עליהם לשבת שעות ארוכות בכיתה, להקשיב למורה, לסכם במחברת ולהעתיק מהלוח. כל אלה פעולות הדורשות ישיבה שקטה במקום, והשקעת זמן ממושך באותה פעולה.
ילדים היפראקטיבים ,כאמור, מתקשים להחזיק מעמד זמן כה ארוך, והם נוטים לקום, להסתובב, להפריע, ובאופן כללי- לא להתרכז במה שקורה בכיתה.גם בשלבים מאוחרים יותר, כאשר התלמידים צריכים להוכיח את ידיעותיהם במבחנים, הם מתקשים לשבת וללמוד למבחן, וכן לשבת לאורך זמן ולענות על השאלות במבחן עצמו. הבעיה מחמירה כמובן ככל שהמבחן מקיף חומר רב וקשה יותר- כפי שקורה בבחינות הבגרות.
בחינות הבגרות מקיפות כמויות גדולות מאוד של חומר, לפעמים כזה הנלמד במשך כמה שנים, ומחייבות את התלמידים הבוגרים לשעות ארוכות של למידה (לכך יש להוסיף את העובדה שרוב הבגרויות מתקיימות במועדים קרובים זה לזה.
איך בכל זאת תלמידים היפראקטיבים יכולים ללמוד לבגרויות בצורה יעילה?
שינוי אווירה
כאמור, מתבגרים היפראקטיביים מתקשים לשבת לאורך זמן באותו מקום ולעסוק באותה פעילות. על כן, הלמידה למבחנים צריכה לכלול שינויים תכופים יחסית של האווירה. כך יכול המתבגר לבחור אתרים שונים ללמידה- להתחיל ללמוד בחדרו, לעבור לסלון, ואחר כך לצאת למרפסת.
כל מעבר כזה יוצר פעילות פיזית, וכן הפסקה קלה שמאפשרת שחרור אנרגיה.
הפסקות הינן אלמנט חשוב בלמידה של היפראקטיביים. מומלץ לקבוע זמנים קצרים מוקצבים ללימודים, למשל 15 דקות, ובסיומן לאפשר מנוחה של 5-10 דקות להתרעננות או שינה קלה.
אפשרות נוספת שעשויה להקל על מהלך הלימודים, היא לנצל את ההפסקות לפעילות ספורטיבית מגוונת. הפעילות "מוציאה אנרגיה", כך שבסופה קל יותר לשבת פרק זמן מסוים ולהתרכז במטלות לימודיות.
תזונה
למזון שאנחנו אוכלים יש השפעה גדולה ביותר על התנועתיות. כאשר לומדים למבחנים חשובים כמו בגרויות, כדאי לתת תשומת לב מיוחדת למזון, ולא לאכול דברים שעשויים להגביר את ההיפראקטיביות.
כך למשל ממליצים תזונאים להימנע משוקולדים וסוכרים פשוטים אחרים המעלים את האנרגיה, ולהימנע מקמח לבן. בנוסף מומלץ לאכול יותר חלבונים, ויותר פירות וירקות.
שינה והרפיה
תלמידים רבים הסובלים מהיפראקטיביות מתקשים לישון ולהירגע. השינה והמנוחה הינם קריטיים ללמידה. על כן, בעת הלימוד לבגרויות, יש להקפיד על שעות שינה מסודרות כמו כן מומלץ לתלמידים בעלי לקות למידה לתרגל שיטות שונות של הרפיה. הרפיית הגוף המוח מאפשרים הן מנוחה, והן הגברת השליטה על הצורך המתמיד של היפראקטיבים לזוז.
עזרה חיצונית
אין לזלזל בכוחה וחשיבותה של עזרה חיצונית כמו טיפול , טיפול תרופתי (כדוגמת: רטאלין) או אפילו שיחה עם ההורים או חברים. הורים וחברים אשר מזכירים לנער את חובת הלמידה שלו, עוזרים לו לחלק את החומר למנות קטנות איתן יוכל להתמודד ומסייעים לו לחזור ללמידה לאחר כל הפסקה, יכולים להוות את ההבדל בין הצלחה לכישלון.
אמנם התערבות (בעיקר של הורים) יכולה להרגיז את המתבגר, אך כאשר הדברים נעשים בהסכמה ושיתוף פעולה- ערכם ניכר.
