ילדים הסובלים מהפרעת היפראקטיביות – ADHD בשמה המקצועי, הם ילדים מאוד שובבים וסוערים מצד אחד, וגם מאוד רגישים ופגיעים מצד שני. הם רוצים להיות אהובים וזקוקים לפידבק חיובי מתמיד, אך לפעמים זוכים דווקא לתגובות שליליות בגלל ההתנהגות השונה שלהם.
היפראקטיביות – סממנים:
- חוסר ריכוז
- קושי לשבת
- התפרצות לדברי אחרים
- דברנות
- התרוצצות
- תנועתיות יתר
- קושי להישמע להוראות
- קושי להתרכז במשימה אחת
- קושי לחכות לתור ועוד
מודעות למאפיינים של התופעה ולצרכים המיוחדים של אותם ילדים יכולה לסייע בשילובם במערכת החינוך וגם בתוך הבית, בחיק המשפחה.
כיום אנשי מקצוע רבים רואים את ההיפראקטיביות כתוצאה של החיים מודרניים האינטנסיביים, המעמיסים על הילד משא של ציפיות כבר מחודשי חייו הראשונים.
מהינקות, דרך הילדות וגיל ההתבגרות ועד לשלב שהאדם עומד ברשות עצמו (וגם אז לא תמיד), הוא עובר רצף של בדיקות גופניות והתפתחותיות, אבחוני אינטיליגנציה ובחינות אקדמיות.
זאת נוסף על הבדיקות הלא רשמיות הנערכות לילד בביתו ומחוצה לו: עד כמה הוא מצליח למלא את הנדרש ממנו, עד כמה הוא משתווה לבני גילו, עד כמה הוא מצטיין בלימודים, בחוגים, בקריאה… מעולם הרף לא היה כל כך גבוה.
חיים עם ילד היפראקטיבי
כיום ישנו טיפול תרופתי לבעיית הפרעות קשב וריכוז הכוללות היפראקטיביות (ריטלין או סטרטרה) התרופות מסייעות לילד להתגבר על רבים מהסממנים של התופעה, והן יכולות להיות קריטיות להצלחה של ילד להשתלב בכתה או להצליח לשבת ללמוד בבית, דבר המנוגד לנטייתו הטבעית.
אבל התרופות לא מטפלות במקור הבעיה או בפן הרגשי שלה, וחשוב לתת עליהם את הדעת.
טיפול בהיפראקטיביות על ידי תזונה
תזונה היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על היפראקטיביות, בעיקר משפיעים:
- צריכה של סוכר
- שוקולד
- קמח לבן
- משקאות תוססים
- צבעי מאכל
- מזון מעובד
תזונה בעלת הרכיבים הללו יכולה לגרום לתגובות עצביות שקשורות בהיפראקטיביות. לעומת זאת חשוב שהילד יצרוך ירקות ופירות, אשר מכילים ויטמינים החיוניים לשמירה על עירנות וריכוז.
פעמים רבות החמרה בהיפראקטיביות מורגשת בעקבות תקופה של דחק (סטרס) בחיי הילד. תקופה כזו יכולה להגיע בעקבות משבר בבית, מוות של אדם קרוב או של חיית מחמד, מעבר לבית ספר חדש, מחלה ועוד.
בתקופה כזו חשוב לעטוף את הילד בחום ולהקדיש לו את תשומת הלב הרבה שהוא זקוק לה, תוך שמירה על סמכות הורית ועל גבולות ברורים. אם הילד מראה רגזנות רבה או אלימות, אם הוא מתקשה להשתלב חברתית או אם יש תחושה שהמסגרת המשפחתית מתערערת, כדאי לפנות לטיפול רגשי אצל פסיכולוג או מטפל אחר.
טיפול בהיפראקטיביות על ידי פעילות גופנית
כיוון שילד היפראקטיבי זקוק לשחרור אנרגיה רבה ולתנועתיות מתמדת, אפשר לתעל את נטייתו לטובת פעילות גופנית מוסדרת.
חשוב למצוא תחום שהילד אוהב – שחיה, כדורגל, אמנות לחימה – כל תחום שכזה, במיוחד אם מתבצע במסגרת של חוג, יכול לסייע לו לשחרר אנרגיה ובו זמנית ללמד אותו יכולות של שליטה בגוף, ריכוז וביצוע משימות.
היפראקטיביות וליקויי למידה
לימודים הם כמעט תמיד נושא רגיש עבור משפחות של ילדים היפראקטיביים. המסגרת הלימודית, הדורשת ריכוז, ישיבה ממושכת במקום, סדר וארגון ושמירה על שקט – במיוחד לקראת בחינות בגרות, יכולה להיות קשה מאוד לילד ההיפראקטיבי ולגרום לו לחוש יוצא דופן בתוכה.
חשוב לשמור על קשר עם הצוות החינוכי ולחשוב יחד כיצד ניתן לסייע לילד בתחום הלימודי ולמזער את ליקויי הלמידה. בבית כדאי לעודד את הילד ללמוד בצורה יצירתית, לעשות הפסקות יזומות רבות במהלך הלמידה ולתת חיזוקים חיוביים על ביצוע משימות לימודיות.
ישנה חשיבות רבה להקפדה על שעות שינה מספיקות וקבועות, שכן, במחקרים נמצא כי קיים קשר בין הפרעות קשב וריכוז ובעיות שינה ומכיוון ששעות שינה מספיקות תורמות ליכולת הריכוז בבקרים, וכן על ארוחת בוקר וארוחת עשר עשירות ומזינות.
ראו גם:
עלייה בשכיחות הפרעת קשב וריכוז בקרב ילדים
