ילדים הסובלים מדיסלקציה מתקשים בעיקר ברכישת מיומנות הקריאה. כל שאר הקשיים שלהם נובעים מהקושי הזה. כאשר לא מצליחים לקרוא, קשה להבין הוראות, קשה ללמוד חומר לבד, קשה להרחיב אופקים באופן עצמאי.
בעצם, כמעט כל תהליכי הלמידה בעולם המודרני מושתתים על היכולת לקרוא. לכן, על מנת לעזור לילדים אלה להתמודד עם הדרישות האקדמיות, חשוב מאוד לתת מענה לקשיי הקריאה שלהם. בתוך התחום של הוראה מתקנת, יש מקום לדגש על למידה של אסטרטגיות התמודדות עם טקסטים כתובים.
ילדים שירכשו אסטרטגיות אלה, יוכלו להתמודד טוב יותר עם כל הדרישות האקדמיות שיוצגו להם.
התמודדות עם טקסט כתוב
טקסטים הם הדרך העיקרים להעברת מידע. בין אם מדובר בחומר הלימוד עצמו, ובין אם מדובר בהנחיות או בהוראות, ללא הקריאה הילד עומד בפני בעיה חמורה בביצוע.
ילדים הסובלים מדיסלקציה עשויים להצליח לרכוש את מיומנות הקריאה, אך גם אז, האנרגיה המושקעת בקריאה עצמה מותירה אותם ללא פניות וכוחות להבנה.
הילד קורא, אך הבנת הנקרא שלו שטחית ואינה מספקת. התמודדות עם טקסט כתוב, אם כן, כוללת שני מישורים – היכולת לקרוא (לחבר את האותיות למילים, ואת המילים למשפטים), והיכולת להבין את מה שכתוב, ולהצליח ליישם או לזכור את התוכן.
אסטרטגיות התמודדות
העוסקים במלאכה – מורים לחינוך מיוחד או להוראה מתקנת, וחוקרים בתחום, מציעים אסטרטגיות רבות שניתן להנחיל לילדים הסובלים מדיסלקציה על מנת לשפר את יכולת ההתמודדות שלהם עם טקסטים.
השיטות עשויות להבדל זו מזו במאפיינים שונים, אך כולן מתבססות על אותם עקרונות:
1. מאות לפונמה למילה: כשאנחנו קוראים, אנחנו מזהים מילים שלמות, וכך יכולים לקרוא ברצף ובמהירות יחסית. כשילד (רגיל) לומד לקרוא, הוא מתחיל בזיהוי הצליל שיוצרת כל אחת מהאותיות, ובחיבור צליל לצליל עד שנוצרת מילה. ילדים הסובלים מדיסלקציה נשארים בשלב הזה. הם ממשיכים לקרוא אות אחר אות, פונמה (הגה) אחר פונמה, ולא עוברים לשלב בו קוראים מילים. אסטרטגיות ההתמודדות עוסקות בשאלה כיצד ללמד את הילד לזהות את המילה כולה. ניתן להשתמש בהיכרות, בזיכרון, בחיקוי או בלמידה חוויתית.
2. התמודדות עם מטען רגשי: רבים מהילדים הסובלים מדיסלקציה נתקלו כבר בכל כך הרבה תסכול וייאוש ממשימת הקריאה, שהם נמנעים מקריאה, מגיעים אליה מתוך חובה וחוסר בטחון. כל שיטה ללימוד אסטרטגיות להתמודדות עם טקסט חייבת לקחת בחשבון את הרתיעה של הילדים מטקסטים. ככל שהשיטה תהיה יותר חוויתית, ותשען יותר על מיומנויות שהילד כבר רכש, כך יש לה סיכוי להיות יעילה יותר.
3. שימוש ביכולות קיימות: כאמור, לשימוש ביכולות קיימות יש השפעה משמעותית על האלמנט הרגשי, אך גם על האסטרטגיה עצמה. לילדים יש קושי אמיתי, מולד, וחייבים למצוא דרכים שעוקפות את הקושי הזה על מנת לסייע להם.
אסטרטגיות לדוגמא
כאמור, מספר האסטרטגיות זהה למספר המורים, וכל אחד מלמד באופן מעט שונה. אך נציג שתי דוגמאות להתערבויות בתחום, שיכולות לתת מושג לגבי הרעיון הכללי.
א. שימוש במנחי קריאה: ילדים שכבר רכשו קריאה, אך מתקשים עדיין בהבנת הנקרא, לומדים להשתמש במנחים של קריאה: חזרה לאחור, המשך קדימה, קריאה חוזרת, ומתן דגשים. הילדים לומדים להבחין בין החלקים החשובים של הטקסט, להדגיש אותם, ולחזור עליהם עד הבנה, ובמקביל- להתעלם ולא להשקיע מאמץ מיותר בחלקים הפחות רלוונטיים. שיטה זו דורשת אימון ותרגול רב.
ב. שימוש בתנועה ובמוסיקליות: תוך שימוש במיומנויות שקיימות אצל כל ילד, הופכים את חווית הקריאה לחוויה של תנועה או שירה. עבודה על פונמות ומילים בהקשר תנועתי יותר הוא חוויתי יותר, ונשען על יכולות קיימות, ויכול להועיל ברכישת הקריאה ובהתמודדות עם הטקסט.
לקויות נוספות:
