עם השנים ובעיקר בעשור האחרון, גדלה באופן משמעותי ההכרה החברתית בסוגים השונים של לקויי למידה.
כמובן שזהו מצב מבורך עבור הסובלים מההפרעה ובני משפחותיהם, וכן עבור הצוות החינוכי והחברים לספסל הלימודי שכן טיפולים שונים שהוכיחו את עצמם כמוצלחים מביאים הקלה לילד ולסביבתו ומאפשרים את שילובו במסגרת הלימודים הרגילה באמצעות התמיכה הטיפולית, הרפואית והלימודית.
יחד עם זאת, הורים רבים פונים לטיפול מאוחר מדי, דבר שמקשה על השתלבותו הלימודית והחברתית של הילד. בעיה נוספת, שטמונה דווקא בהגברת המודעות, היא הפנייה של חלק מההורים לגורמים טיפוליים לא מתאימים, מתוך שפע ההצעות שצצות לפניהם חדשות לבקרים.
איך יודעים שטיפול מסוים פשוט לא עושה את העבודה?
קודם כל, חשוב להיות קשובים לילד או למטופל. ליקויי למידה מביאים פעמים רבות לתחושות של תסכול, דיכאון וחוסר בטחון ומביאים את הילד למצבים של פיגור לימודי, של קושי חברתי, של התקפי זעם ועוד.
ילד שעובר טיפול כלשהו- בין אם זה טיפול ברפואה קונבנציונלית או טבעית, טיפול רגשי או התנהגותי– אמור להראות שיפור בחלק מן התחומים הללו או בכולם, יחסית לאיך שהיה לפני הטיפול.
הוא אמור לחוש יותר רגוע ובטוח ולהצליח לעמוד בדרישות בית הספר או כל מסגרת אחרת. כמובן שכל טיפול דורש זמן הסתגלות מסוים, וכדאי לברר את משכו עם הגורם המטפל.
חשוב מאוד להקשיב לילד, אך כדי לקבל חוות דעת כוללת יותר, כדאי לשוחח גם עם המורה, מדריכה בחוג או מטפלת וגורמים נוספים.
לעתים ילד יהיה רגוע בשעות מסוימות ונסער בשעות אחרות. ייתכן שהטיפול מועיל לגבי תחומים מסוימים אך לא מועיל בתחומים קריטיים אחרים. חשוב מאוד להיות עם יד על הדופק ולדווח למטפל על תחושותיכם- אולי צריך לשנות את מימון התרופות או להחליף תרופה? אולי המטפל לא מודע לקשיים של הילד? אולי רצוי לשנות את התכנית ההתנהגותית?
כשלון כתוצאה מטיפול מאוחר בלקויי למידה
אבחון מוקדם של לקויות למידה מאפשר טיפול מוקדם והשתלבות מוצלחת בכתה. מערכת החינוך מאתרת ליקויי למידה החל מכתה ב', אך סימנים מקדימים על קשיים לימודיים שונים מופיעים עוד לפני הכניסה לבית הספר וניתן לאתר אותם כבר אז.
ילדים המראים קושי בזמן הינקות ובגן הילדים לא יירפאו מעצמם כשיגיעו לבית הספר, להפך, הקשיים רק יחמירו. לכן חשוב להגיע למאבחן שיבדוק את הילדים וימליץ על טיפול מונע, עוד לפני שהם נתקלים בקשיים בבית הספר.
מבוגרים רבים, שסבלו בילדותם מתחושה של חוסר בטחון, שכונו "עצלנים" או "מפגרים" ונחשבו בלתי מתאימים למערכת החינוך, למדו רק בשנים האחרונות כי הם בעצם סובלים מלקויות למידה.
אם בילדותם הייתה המודעות והיו קיימים הטיפולים שישנם היום, ייתכן שהיו מגיעים להישגים גבוהים בהרבה והיה נחסך מהם סבל רגשי רב.
טיפול לא מתאים בלקויי למידה
כיוון שלקויות למידה הן הפרעה כל כך נפוצה, יש מי שינצל את הסובלים ממנה: כמעט כל אסכולה טיפולית או אחרת מציגה את עצמה כבעלת היכולת לפתור אותה, גם אם המצב אינו כך.
כת הסיינטולוגיה למשל, חוזרת ותוקפת את הממסד הפסיכיאטרי, ובאופן ספציפי את השימוש הגובר בריטלין כטיפול בלקויי למידה.
הסיינטולוגים טוענים כי השימוש בתרופות הוא דרכה של מערכת החינוך להסיט ממנה את הבעיות. גם אם מערכת החינוך לוקה בפגמים שונים, אנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מעידים על השיפור שחל בהם כתוצאה משימוש בריטלין, קונצרטה ותרופות דומות. הימנעות מלקיחת התרופה הייתה גורמת להם סבל רב.
זו רק דוגמא אחת לשיטה לא מתאימה לטיפול בבעיה. היו ערניים לגבי הטיפול, הגורם המטפל והתוצאות. היעזרו בהמלצות ובצוות החינוכי כדי למצוא את הטיפול המועיל עבורכם או עבור ילדכם.