דיסלקציה הינה לקות למידה אשר פוגעת ברכישת כישורי קריאה, ומתוך כך עלולה לפגוע ביכולות אקדמיות אחרות כמו כתיבה, הבנת הנקרא, חשבון ולמידה באופן כללי. דיסלקציה יכולה להופיע ברמות שונות של חומרה, עם או בלי ליווי של לקויות למידה נוספות, שעלולות כמובן להפוך את התמונה לחמורה ומסובכת יותר.
דגש רב ניתן בשנים האחרונות על תחום הפתרונות הפרקטיים. מתן אביזרים היכולים לסייע בקריאה הינו חשוב ביותר, משום שהילדים הזקוקים להם ואינם מקבלים אותם, עלולים לחוות קושי אמיתי ומצוקה, ולהיות מתויגים כילדים שלא מתאמצים מספיק, לא משקיעים, או אדישים להישגיהם האקדמיים.
ילדים אלה, מלבד פגיעה בציונים, עלולים לסבול מדימוי עצמי נמוך, מהתייחסות שלילית מטעם המורים וההורים, פגיעה בכישורים חברתיים, ובעיות התנהגות משמעותיות שמקורן בקושי התפקודי.
גם אם אובחנה לקות למידה, חשוב מאוד להתאים לילד תנאים אופטימליים כדי להקל עליו, לעזור לו לרכוש מיומנויות, “לעקוף” את הקושי, או להיעזר באמצעים שונים היכולים לסייע לו בלמידה ללא קריאה.
תחום פרקטי, וחשוב מבחינה מדעית, ומבחינת ההתפתחות המחקרית של התחום, הוא ההבנה של הגורמים להופעת דיסלקציה.
ממצאים מבניים לעומת ממצאים תפקודיים
מערכת הראייה מורכבת משני חלקים עיקריים: העיניים והמוח הראייתי.
הבדיקה הראשונה והחשובה ביותר הינה בדיקת רופא העיניים. אם הרופא מוצא שהעין בריאה וחדות הראייה 6/6, אז ייתכן שהבעיה היא בעיבוד המידע הראייתי, כלומר בחלקי המוח האחראים על פענוח המידע המגיע מהעיניים.
במילים אחרות, הרופא צודק והעיניים עצמן אכן בריאות לחלוטין, אלא שהמוח מתקשה לעבד כמות גדולה של ראייתי, הנוצרת על ידי התבוננות בטקסט ארוך, הכתוב בכתב עמוס, קטן וצפוף.
ממצאים מבניים בדיסלקציה
כאמור, הקושי בקריאה עלול להיות קשור לקושי בעיבוד המידע הראייתי. הבלבול נובע מכך, שתפיסה חושית – על פי הגדרה – הינה סובייקטיבית, ולכן בדיקות אובייקטיביות רבות לא תמיד מעלות ממצאים מיוחדים.
כך למשל, ילד שהטיקט (התוית) בחולצה או התפר בגרביים מציקים לו, או שאוהב לחלוץ נעליים בכל מקום, לאו דווקא סובל ממחלה בעור. ילד הרגיש לרעש, אינו סובל בהכרח מבעיה רפואית באוזן, ובדיקת השמיעה הרגילה שלו יכולה להיות תקינה לחלוטין.
ממצאים תפקודיים בדיסלקציה
דוגמא בולטת הן ירידה בתפקודיות של התלמוס, האחראי להעביר גירויים חושיים לפיענוח באיזורים המתאימים במח. מכיוון שהגירויים החזותיים לא מפוענחים ביעילות, נגרם הקושי בקריאה.
במקרים מסוימים, ניתן להקל על פענוח המידע הראייתי בקריאה, על ידי הגדלה פיסית של הכתב ושל הרווחים בין האותיות. כלומר, גם אם העיניים עצמן בריאות והראייה 6/6, ייתכן וקיים איזשהו מאמץ ראייתי בקריאת הטקסט, אשר ניתן להקל עליו בעזרת כלים המסייעים לתפקוד הראייתי בקריאה.
ביבליוגרפיה:
Francesco Masulli, Martina Galluccio, Christophe-Lo?c Gerard, Hugo Peyre, Stefano Rovetta, Maria Pia Bucci, Effect of different font sizes and of spaces between words on eye movement performance: An eye tracker study in dyslexic and non-dyslexic children, Vision Research, Volume 153, 2018
