נקדים את המאוחר, ונפתח בכך שברמה העקרונית אין קשר בין דיסלקציה לבין עבודתו של קלינאי התקשורת. דיסלקציה היא לקות למידה שמתבטאת בקושי או חוסר יכולת לרכוש מיומנויות של קריאה.
לילדים ולמבוגרים עם דיסלקציה קשה לחבר את האותיות למילים, קשה להם ליצור רצף של קריאה, והם משקיעים כל כך הרבה מאמץ בקריאה עצמה, שפעמים רבות הם לא מבינים את מה שהם קוראים, לא יכולים לזכור את התוכן, או לבצע כהלכה את ההוראות שכרגע קראו.
קלינאי תקשורת הוא בעל מקצוע שתפקידו לסייע בתיקון או שיפור מיומנויות של תקשורת שפתית ותקשורת בלתי מילולית. דיסקלציה אינה קשורה באופן ישיר ליכולות של תקשורת, של דיבור או של מחוות גופניות. היא קשורה רק לקריאה. אז למה בכל זאת נעשה הקישור המופיע בכותרת?
הקשר בין דיסלקציה ובעיות שפה
הקשר בין דיסלקציה לבעיות שפה יכול להופיע בשתי צורות, חלופיות או מקבילות:
1. מתאם: רב הילדים המאובחנים כסובלים מלקות למידה מסויימת, מאובחנים כסובלים מלקות נוספת. מתאם גבוה יחסית קיים בין דיסלקציה לבין לקויות שפתיות. כך נוצר מצב, שישנם ילדים רבים שמתמודדים עם הקשיים שמציבה בפניהם הדיסלקציה, ובמקביל מתמודדים גם עם ליקוי שפתי שמחייב התערבות נוספת, בדרך כלל של קלינאי תקשורת.
2. סיבה ותוצאה: ילדים שסובלים מדיסלקציה ומתקשים לקרוא, מפתחים קשיים נוספים במישור האקדמי, החברתי, הרגשי וההתנהגותי. קשיים אלה יכולים להתבטא בצורות שונות, הקשורות לתקשורת. לדוגמא, ילד שמתקשה לקרוא ונדרש לקרוא בקול רם בכיתה, עשוי לפתח המנעות מקריאה ואפילו מדיבור בפני קהל, גמגום או קשיי התבטאות.
גם ההפך הוא נכון – ילדים עם לקויות שפתיות עשויים להתקשות בביטוי הצרכים והקשיים שלהם, ובכך לגרום להשפעה עמוקה יותר של לקות כמו דיסלקציה.
התערבות של קלינאי תקשורת
קלינאי התקשורת נכנס לתמונה הטיפולית כאשר מתבטאות הפרעות שפתיות, כתוצאה או במקביל לדיסלקציה. בדרך כלל, הלקויות השפתיות מופיעות עוד לפני אבחנת הדיסלקציה, משום שניתן להבחין בהן כבר בגיל הגן, ואין צורך לחכות לבית ספר שעה שהילדים לומדים לקרוא.
הלקויות השפתיות מתבטאות בקושי לשלוף מילה שנחוצה על מנת להשלים משפט, קושי לרכוש מילים חדשות לאוצר המילים, הגייה שגוייה של מילים, וקושי להפריד מילים להברות ולצלילים.
ניתן להבחין, שקשיים אלה מתבטאים בדיסלקציה בקריאה – קשה לזהות מילים, האותיות מתהפכות וקשה לזהות אותן לקרוא אותן היטב וכד'. יש הטוענים שטיפול בלקות השפתית יכול לעזור גם בהתמודדות עם הקריאה.
קלינאי התקשורת מתחיל את עבודתו באבחון הליקויים והקשיים של הילד. הוא עוסק בשפה המדוברת, בבליעה ובנשימה (שהם חלק חשוב מהיכולת להפיק שפה), ובמחוות תקשורתיות שאינן מילוליות. התוכנית הטיפולית מותאמת לכל ילד באופן ספציפי, בהתחשב בצרכיו, ובהתחשב בלקויות וקשיים אחרים שאינם שפתיים עימן הוא מתמודד.
העובדה נעשית בדרך כלל באופן חוויתי, ועוסקת בתרגול של אבני היסוד של השפה- יצירה של הגאים, יצירה של משפטים שהולכים ונעשים למורכבים יותר, העשרה של אוצר המילים, למידת כללי השפה ועוד.
קלינאי התקשורת עובד גם מול מטפלים אחרים של הילד- הוריו, והצוות החינוכי. המשמעות של זה גדולה ביותר, משום שהילד זקוק לתמיכה וסיוע גם מחוץ לפגישות עם קלינאי התקשורת, תמיכה שתסייע ותותאם לצרכיו ביומיום. כאשר מדובר בילדים הסובלים מדיסלקציה, ינחה קלינאי התקשורת את ההורים ואת המורים באופן בו הילד מסוגל להבין ולתקשר.
כך לדוגמא, ינחה לתת את ההוראות במשפטים קצרים יותר. משפטים כאלה, הילד יכול לקרוא ביתר קלות, ולכן להפיק מהם יותר בהשוואה למשפטים ארוכים ומורכבים, שהילד עשוי אף להתקשות להגיד אותם בעצמו.
