בהקשר של דיסלקציה וריטלין, ראוי אולי להתחיל מהשורה התחתונה: דיסלקציה היא לקות למידה שמקורה נוירולוגי, אך אופן התהוותה אינו ברור.
לא ידוע על חומר מסויים שמופרש במידה נמוכה או גבוהה מידי, לא ידוע על איזור ספציפי במח שתפקודו אחראי על הדיסלקציה.
אופן הפעולה של הריטלין ידוע וברור. ואין כל קשר בין התמודדות עם דיסלקציה לבין פעולתה של הריטלין. במילים אחרות, ריטלין היא לא תרופה שמיועדת לילדים הסובלים מדיסלקציה. היא לא תועיל להם באופן מהותי.
אז איך בכל זאת קשורים זה לזה הדיסלקציה והריטלין? איך קורה שרבים מהילדים המאובחנים כסובלים מדיסלקציה נוטלים ריטלין? על כך בהמשך.
ריטלין
ריטלין (ובנות משפחתה כמו קונצרטה) היא תרופה המיועדת לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. זוהי תרופה שפועלת על המח באופן מעורר. היא גורמת לפעילות רבה יותר של נוירוטרנסמיטור בשם דופאמין, בעיקר באיזורים מסויימים של המח.
הפרשת יתר של דופאמין גורמת לעירור מרכזים במח שאחראים על הקשב והריכוז, ולכן התוצאה היא עליה במיומנויות אלה. בפועל הילד נראה רגוע יותר- הוא לא מוסח מגירויים חיצונים, האימפולסיביות וההיפר-אקטיביות יורדות, והיכולת להיות ממוקד במשימה אקדמית עולה (לכן רבים טועים לחשוב שמדובר בתרופת הרגעה, למרות שההפך הוא הנכון).
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה שהמודעות אליה חדשה עוד יותר מהמודעות ללקויות למידה אחרות, ומספר האבחונים עולה מידי שנה.
העובדה שישנה תרופה שיכולה לשפר באופן משמעותי את תפקודם ואת הישגיהם של הילדים הסובלים ממנה, מעוררת תגובות והדים לכאן ולכאן. מצד אחד, קיימת רתיעה מפני "סימום" של ילדים, והרגעתם באמצעות תרופות שמשפיעות על המח. מצד שני, הפתרון הפשוט של התרופה חוסך מהילדים סבל רב, מאמצים מיותרים להילחם במשהו שקורה בתוך המח, תסכול, כשלונות ותגובות לא נעימות מהסביבה.
דיסלקציה ו-ADHD
אז כאמור, הריטלין פועל על מרכזי הקשב והריכוז במח, ולדיסלקציה בפני עצמה אין נגיעה משמעותית במרכזים אלה. אך כאשר בוחנים את האבחונים שנעשים לילדים בנושא לקויות למידה, ניתן למצוא קומורבידיות גדולה ביותר בין דיסלצקיה ו-ADHD.
קומורבידיות היא תופעה של אבחנה כפולה- כלומר ילד שמאובחן כבעל יותר מהפרעה או לקות למידה אחת. השילוב בין הפרעת קשב וריכוז ודיסלקציה הוא חיזיון נפרץ. הידע שיש כיום לחוקרים על תפקוד המח אינו מספיק על מנת לקבוע אם מדובר באמת בשתי הפרעות שונות, תמונה מסויימת של הפרעה אחת, או כל הסבר אחר.
מה שבטוח הוא שישנם ילדים רבים שגם מתקשים במיקוד הקשב ושמירה על ריכוז, וגם סובלים מקשיים ברכישת יכולת הקריאה, על כל המשתמע מכך.
די ברור מאליו, שקומורבידות הופכת את ההתמודדות למסובכת עוד יותר. ילד שסובל מדיסלקציה יתקשה ברכישת הכתיבה. גם באמצעות הוראה מתקנת הקושי עוד יהיה מורגש. אך אם הילד סובל גם מהפרעת קשב וריכוז, הרי שיהיה לו קשה בכלל לשבת בשיעור של ההוראה המתקנת, והקושי ברכישת הקריאה יוכפל.
טיפול בריטלין
כאשר ילדים מאובחנים כסובלים מלקות למידה, חשוב מאוד לבדוק גם את נושא הקשב והריכוז (כפי שנעשה בכל אבחון דידקטי). כאשר מאובחנת הפרעה זו, יש מקום לשקול שימוש בריטלין, ויש לכך משמעות עוד יותר גדולה מאשר כאשר לא קיימת דיסלקציה.
ילדים יכולים להתגבר על קשיים באמצעות סיוע והתאמת הלמידה, אך ככל שיש יותר מגבלות וקשיים, כך זה יהיה קשה יותר. באמצעות הריטלין, ההתמודדות עם הפרעת הקשב נעשית פשוטה יותר, ולילד יש יותר פנאי ויכולת על מנת להתמודד עם הקשיים שמייצרת עבורו הדיסלקציה. ללא הריטלין, ההתמודדות עלולה להיות קשה מנשוא.
אולי יעניין אותך גם:
חוקרים בדקו וגילו איך דיסלקטים מעבדים מידע ואלו הם התוצאות
