רבים סבורים שליקויי קשב, כגון הפרעות קשב וריכוז, מונעים מהסובלים מהם להגיע להישגים מרשימים בלימודים. זוהי טעות, שכן ADD אין פירושה בהכרח חוסר יכולת למידה.
במקרים רבים, מסגרת הלימודים, בשל העדר גמישות, למשל, היא המונעת מתלמידים הסובלים מבעיה זו, להצליח ולהגיע להישגים מרשימים לא פחות, אם לא יותר, מכל תלמיד אחר.
האם ליקויי קשב מונעים יכולת למידה וזיכרון? כנראה שלא
המונח הפרעות קשב וריכוז הפך להיות אחד המושגים השגורים והנפוצים ביותר, ואנשים רבים אינם מבודדים הפרעות אלו מליקויי קשב. אם מכלילים בקטגוריית ליקויי הקשב את כל הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, המספר יעמוד על עשרות אחוזים מהאוכלוסייה.
בפועל, עשרה אחוזים בלבד מהאוכלוסייה סובלים מליקויי קשב, בהנחה שכל הסובלים מההפרעה עברו אבחון מסודר. הסוד שאינו מתוקשר הוא שלא קיימת מניעה מהותית בגללה ילד או מבוגר הסובל מליקויי קשב, יוכל להגיע להישגים לימודיים מרשימים.
לא "חוסר יכולת", אלא חוסר התאמה
אנשי הסגל האקדמי במרבית מסגרות הלימודים, חסרים במקרים רבים את הכלים, המוטיבציה או היכולת להתמודד עם כל מקרה באופן הייעודי לו. אין זו אשמת הצוות המלמד. הבעיה טמונה בתצורת של מערכת החינוך, בעומס בכיתות הלימוד, שיטות הלימוד והחינוך, והנטייה לתייג כלאחר יד כל ילד המפגין תסמיני לקויות למידה, כזקוק לתרופות.
ליקויי קשב אינם מעידים ישירות על בעיה חד משמעית של חוסר יכולת למידה חד-משמעית. כשבוחנים את הצרכים הייחודיים של אדם עם לקויות אלו, מתברר כי אפשר במקרים רבים לאפשר למידה יעילה, באמצעות מתן הקלות וכלים להם הוא זקוק.
עזרים המאפשרים למידה משופרת
כך למשל, שיטה ייחודית של שימוש בשקפים צבעוניים או משקפיים עם פילטר צבעוני, מאפשרת לרבים מהמקרים של דיסלקציה והפרעות ריכוז להצליח ולקרוא ספרים שלמים ללא כאבי ראש, ללא בעיות ריכוז, וללא קשיי הבנה. במקרים מסוימים, האבחון קובע רגישות להחזרי אור ולצבעים מסוימים.
אך אין פירוש הדבר שליקויי קשב אינם יוצרים מצבים בעייתיים עבור הסובל מהם. כך למשל, אווירה מרובת גירויים חיצוניים, רעשים, או הסחות דעת, עשויה להקשות על הסובל מדיסקלקוליה להתרכז בחומר הלימוד. מצד שני, ניתן להתייחס לכך כיתרון ללמידה, ולאפשר למידה המבוססת על חוויה תחושתית, ההופכת את הלמידה למוחשית יותר.
בתי ספר רבים ברחבי העולם התנסו בגישות לימוד אלו, וגם בישראל הם פועלים ומדווחים על אפשרויות מרשימות לשיפור מיומנויות הלמידה והיכולת של תלמידים עם ליקויי קשב.
הבעיה אינה הזיכרון, אלא העדר הכלים המתאימים
אחת הבעיות היותר קשות הקשורות בליקויי קשב היא ההפרעה לזיכרון. היות והנטייה היא להתפזרות, עודף גירויים אינו מאפשר לסובל מליקויי קשב לעבד היטב את המידע הנלמד. כך, הזיכרון אשר למעשה אין בו דבר פגום כלל ועיקר, יכול להיות "מופרע".
לכן, בדומה לצורכי הלמידה המותאמים אישית, גם את הזיכרון ניתן לשפר באופן המותאם לצרכים הייחודיים, ובאמצעות פיתוח כלים ומיומנויות מותאמים באופן אישי, כך שלמרות לקויות הקשב, ניתן יהיה להגיע להישגים מרשימים המשפרים באופן משמעותי את הלמידה.
הסוד הגדול: ליקויי קשב אינם פגיעה מוחית
במקום להתייחס ללקויות אלו כאל סוג של "הפרעה" או "בעיה" חריגה, מומלץ לחשוב כיצד ניתן להקל על הסובל מהן ולייצר מצב שיאפשר לו למידה יעילה.
לכאורה זה נשמע קשה ובלתי אפשרי לייצר למידה המבוססת על האופן הסובייקטיבי של כל אדם, אך בפועל, מערכות לימוד רבות ברחבי העולם מוכיחות כי עזרי למידה משפרים באופן משמעותי את ההישגים בלימודים בקרב הסובלים מליקויי קשב וגם אצל תלמידים שאינם סובלים מהפרעות אלו.
