כמעט וכל הורה חרד להתפתחות הילד שלו ועוקב בדאגה אחר כל סימן שעלול להעיד על בעיה התפתחותית או קושי כלשהו, כולל 
במישור הנוירו-התנהגותי. החשש של ההורים הוא מבעיות דוגמת אוטיזם, בעיות קואורדינציה, הפרעות קשב וריכוז (כולל ADHD) וקשיים אחרים שעלולים ללוות את הילד ומשפחתו תקופה ארוכה, אם לא במשך כל ימי חייהם.
אבל מהו הגיל בו אפשר להתחיל לשם לב לבעיות? מחקר חדש, שבוצע על ידי ד"ר מינה גורביץ – רופאת ילדים מומחית וחוקרת התפתחות בגיל הרך – מראה שישנם גורמי סיכון שעשויים להעיד מוקדם יותר ממה שאתם חושבים על בעיות נוירו-התנהגותיות.
כיצד נערך המחקר בפועל?
כדי לעקוב אחר הנתונים לגבי התינוקות, בחנה החוקרת כ-160 תיקי תינוקות מתחנות טיפות החלב של מכבי שירותי בריאות. הנתונים כללו בתוכם את המעקב ההתפתחותי אחר הילדים, החל מהרגע בו שוחררו מבית החולים, עבור ילדים שבשנה הראשונה או השנייה של חייהם אופיינו כסובלים מליקוי נוירו-התנהגותי. ד"ר גורביץ וצוות המחקר בחנו את ההיסטוריה הרפואית של הילדים האלה, עד לגיל שנה וחצי, והשוו אותם ל-58 תינוקות בעלי התפתחות שהוגדרה כתקינה (קבוצת הביקורת). החוקרים בחנו עשרות מדדים והשתמשו בכלים סטטיסטיים על מנת לעבד אותם.
המחקר הצביע על נתונים מרתקים בכל קנה מידה. זוהו מדדים שעשויים להיות בעלי השפעה על ההתפתחות הנוירו-התנהגותית של הילדים:
- גיל הלידה
- משקל היילוד
- היקף הראש (באחוזון)
- משקל (אחוזון)
- ההתפתחות המוטורית, כפי שנבדקה
- התפתחות השפה
- תקשורת
ד"ר גורביץ מצאה שחריגות של התינוק בחמישה מדדים לפחות מבין אלו עשויה להביא לניבוי הפרעת קואורדינציה התפתחותית (DCD) בסבירות של למעלה מ-70%. במקרה של הפרעה התפתחותית מסוג ASD (ילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי), הניבוי הוא בסבירות של כ-86%.
זיהוי גורמי סיכון הוא חשוב ויפה שעה אחת קודם
בהרבה מאוד בעיות ומחלות, חיוני לזהות מוקדם ככל האפשר את גורמי הסיכון. המחקר המדובר הראה שאפשר בהחלט לשים לב לגורמי סיכון לליקויים נוירו-התנהגותיים כבר בחודשים הראשונים לחייו של התינוק. בין הגורמים האלה ניתן למנות חריגה של הילד מהאחוזונים ה"נורמטיביים" בכל הנוגע למשקל, להיקף הראש, לחוזק, לטונוס השרירים וכמובן שגם לעיכובים אחרים בהתפתחות המוטורית. גם במחקר הנוכחי זוהו כאמור פרמטרים שעשויים להצביע על ליקויים אצל הילדים, זיהוי מוקדם יותר ממה שהיה נהוג עד כה.
לא קשה להבין מה יכולה להיות ההשפעה החיובית של כך. הכלל המנחה הוא שזיהוי מוקדם של גורמי הסיכון, ושיוכם לבעיות אפשריות במישור הנוירו-התנהגותי, יאפשרו התאמה של תוכניות טיפולים מותאמות אישית לילד במישורים הגופניים, הנפשיים או החברתיים. אם ההורה יוכל למשל לנקוט בפעולות שונות כדי לאזן את קצב העלייה במשקל או להפעיל בצורה נכונה של מערכות השרירים והשלד של ילדו, בעזרת בעלי מקצוע רלוונטיים, הסיכויים לקשיים דוגמת אלו שהוזכרו מעלה עשויים לרדת.
מהן ההשלכות של המחקר בפועל?
כפי שמדווחת החוקרת עצמה לאתר Doctors Only, עדיין יש מרחק רב עד שניתן יהיה להגיע לנחלה: חיבור של מנגנון שיאפשר זיהוי של בעיות נוירו-התנהגותיות כבר בחודשים הראשונים לחיי הילדים דרך טיפות חלב, קופות החולים ובתי החולים. בנקודת הזמן הנוכחית הידע לגבי הזיהוי המוקדם עדיין מצומצמם מאוד, כשיעבור זמן רב עד שניתן יהיה לתקף את ממצאי המחקר הנוכחי באופן מלא.
עם זאת נראה שבהחלט אפשר להיות מעודדים ממחקרים דוגמת אלה, שעשויים לקרב את הקהילה הרפואית והמדעית בצעדי ענק לעבר זיהוי מוקדם של קשיים כגון: ADD, הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם, אספרגר ועוד באופן שיאפשר להגדיל את יעילות הטיפול בהם.
מקורות ולקריאה נוספת:
Early factors at infancy that predict a developing neurobehavioral disorder – A pilot study
The neurology of autism spectrum disorders
Motor development in 3-month-old healthy term-born infants is associated with cognitive and behavioural outcomes at early school age
אולי יעניין אותך גם:
