במשך רוב ההיסטוריה, בני אדם הלכו לישון עם שקיעת השמש או לאחריה, והתעוררו עם זריחתה או לאחריה. כשהמציא תומס אדיסון את החשמל ואת הלחיצה על הכפתור, הלילה הפך ליום, ולהיפך. ההמצאה הזאת אפשרה לבני אדם לשמור על הערנות גם בשעות הקטנות של הלילה.
יחד עם זאת, ועל פי מחקר חדש בראשות הביולוג ג'ונס הופקינס, תרחיש המאה ה-21 הזה מגיע עם מחיר רציני.
המחקר מצא כי ערנות עד שעה מאוחרת בלילה במקום העבודה, מול המחשב, בצפייה בטלוויזיה או קריאה, לא מסתכם רק בהגדלת חשבון החשמל. האור המגיע ממכשירי החשמל ומאמצעי התאורה עשוי גם להגדיל את רמות המתח, לתרום לדיכאון ולהשפיע על בעיות למידה.
סאמר האטר, פרופסור לביולוגיה בבית הספר קריגר לאומנויות ומדעים, פרסם את מחקרו בנובמבר 2012 בכתב העת Nature. לדבריו, נמצא כי חשיפה כרונית לאור בהיר, אפילו אור החשמל הרגיל בבית או במקום העבודה בלילה, מעלה רמות של הורמון לחץ בגוף, אשר מביא לדיכאון ומוריד את התפקוד הקוגנטיבי.
האטר השתמש בעכברים על מנת להדגים כיצד תאים מיוחדים בעין, הנקראים תאים רגישים לאור, מופעלים באמצעות אור בהיר, המשפיע על תאים הנמצאים במרכז המוח, והאחראים על מצב רוח, זיכרון ולמידה.
השפעות החשיפה לאור בשעות הלילה
לדברי האטר, עכברים ובני אדם דומים מאוד במובנים רבים, וחדירת אור חשמל לעיניהם, משפיעה עליהם באותה הדרך. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים שנעשו על מנת לבדוק בעיות רפואיות שנגרמות על ידי עבודה במשמרות, כאשר אנשים עובדים עד שעות מאוחרות בלילה, וכיצד העבודה תחת אורות בוהקים במהלך הלילה נמצאה קשורה להפרעות שינה והורידה את רמות הסרוטונין, גרמה להשמנה מוגברת, סרטן השד, שינויים מטבוליים שליליים והשפעה על המערכת הלימבית במוח האנושי, והעמדתו בסיכון גבוה יותר לדיכאון.
במילים אחרות, ערנות אינטנסיבית בשעות הלילה משבשת את מחזורי היממה הטבעיים של האדם.
המדענים ידעו כי ימי החורף הקצרים גורמים לאנשים מסוימים לפתח סוג של דיכאון המכונה "הפרעה רגשית עונתית", וכי חלק מהאנשים הסובלים מהפרעה זו מטפלים במצבם באמצעות "טיפול באור", שהוא בעצם חשיפה קבועה לאור בהיר.
מחקר השינה מעניין כי הוא עוסק בהשפעות האור על מהלך מחזורי שינה משובשים. לדברי צוות החוקרים של האטר, ממצאי המעבדה יכולים בהחלט לשקף את המתרחש במוחם של בני האדם. הם בדקו את התיאוריה שלהם על ידי חשיפת עכברי מעבדה למחזור אור בהיקף של 3.5 שעות, ואז למחזור חושך בהיקף של 3.5 שעות.
תוצאות המחקר ומסקנותיו
החוקרים מצאו כי הניסוי לא שיבש את מחזורי השינה של העכברים, אך הוא הראה תוצאה של התנהגויות שהעידה על פיתוח המקבילה העכברית לדיכאון.
על פי מחקרים רבים קודמים, חשיפה לאורות בהירים במשך פרקי זמן ארוכים הוכחה כמגדילה את הייצור של קורטיזול, הורמון מתח ולחץ, אשר נמצא קשור להתפתחות דיכאון ובעיות למידה. עד היום טופלו הפרעות אלו באמצעות פרוזאק וריטלין, אשר מיתנו את הסימפטומים, שיקמו את מצב הרוח ושיפרו את הרמות השונות של הלמידה.
לדברי האטר, תוצאות המחקר החדש מצביעות על כך שבני אדם צריכים להיות זהירים בעת חשיפה ממושכת לסוגי אור חשמל. רוב בני האדם מתפקדים תחת אור חשמל בהיר כדרך שגרה במהלך חייהם, אך יכולה להיות לכך השפעה שלילית על מצב הרוח ועל היכולת ללמוד.
האטר אינו מציע לשבת בחושך מוחלט בלילה, אך הוא ממליץ להימנע מאור חזק, ולהיצמד לנורות פחות אינטנסיביות. בעיקרון, אין להגזים בתאורה לילית, על מנת לא להפריע לתאי העין המשפיעים על מצב הרוח.
מאמר זה נתמך על ידי המקור
ראו גם:
