כותב המאמר: יגאל שרון
"יועצת בית הספר התקשרה נועם (בן העשר) שוב הסתבך במכות בהפסקה, היועצת אומרת שהוא תקף איזה ילד" מספרת לי אמא אחת" אני כבר לא יודעת מה לעשות אני מיואשת הבן שלי כל כך אימפולסיבי".
אב אחר מתקשר אליי "הבן שלי שי בן ה-14 מסרב ללכת לבית ספר כבר חודש מה יהיה איתו הוא מתלונן שהוא לא מבין מה המורה אומרת ושהוא מפגר בחומר". "הוא מרגיש שהוא לא מסוגל ללמוד שהכול גדול עליו".
"הבת שלי ליאור בכיתה יא נכשלה שוב במבחן במתמטיקה קיבלה 40, היא יושבת ובוכה היא אומרת לי אמא אני כבר לא יכולה אני לא מסוגלת, נמאס לי להיכשל, היא לא מסוגלת לשבת יותר מחמש דקות רצוף על כיסא, היא מתלוננת שהיא בוהה בחומר ולא מצליחה לזכור אותו, כל רעש הכי קטן מפריע לה" סיפרה לי אמא אחרת. "היא כבר לא מאמינה בעצמה" אמרה האם בצער רב.
המשותף לשלושת הילדים שהם מאובחנים כלוקים בהפרעת קשב וריכוז הם לוקחים רטלין באופן קבוע אבל העסק תקוע.
קצת נתונים
מכלל הילדים, כ – 10% הם בעלי הפרעות קשב וריכוז. בקרב ילדים ונוער התופעה שכיחה אצל בנים פי 3 או 4 יותר מאשר אצל בנות.
ילדים בעלי ההפרעה, מלווים בכישלונות ותת הישגיות באופן קבוע. הם נכשלים באופן תדיר במקצוע הראשי שלהם, דבר המוביל לפגיעת ערך עצמי קשה ושחיקת המוטיבציה.
כ-35% מהם לא מסיימים בית ספר תיכון, למרות שיש להם יכולות שכליות למעלה מהממוצע. אצל מחציתם הקשרים החברתיים לקויים. 60% הם בעלי התנהגות אימפולסיבית וקושי בתיעול כעס דבר המוביל אותם להסתבכויות חוזרות ונשנות עם מורים, הורים חברים ועוד.
מדוע העסק תקוע? מדוע הטיפול ברטלין לא עוזר? הם אפשר לעזור לילדים אילו?
ניהלתי שיחה ארוכה לאחרונה עם קולגה שלי איש מקצוע מהשורה הראשונה. "שנים אני עובד עם ילדים ובני נוער הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, לאחרונה החלטתי שאני מפסיק לטפל בהם, אני לא לוקח מטופלים חדשים הסובלים מהבעיה" הוא אמר.
שאלתי מדוע? מה הסיבה? " זה נורא מסובך אני צריך להשקיע בזה המון עבודה, ראשית עבודה מול הילד, שנית עבודה מול הוריו ושלישית עבודה מול בית הספר, התעייפתי" הוא הוסיף, "אם אני לא מטפל בכל הגורמים אין לי סיכוי להצליח". "הכי קשה עם כך שהם איבדו אמון בעצמם, איבדו אמון ביכולות שלהם כי הם כל הזמן נכשלים" הוא לחש לאוזני.
אני בהחלט מבין את עמיתי המלומד, אכן העבודה היא קשה, מורכבת ומאתגרת. אך הסיפוק הוא אדיר כאשר אתה מצליח לעזור לאדם צעיר לתפקד, להצליח והכי חשוב לחזור ולהאמין בעצמו.
למען גילוי נאות גם אני סובל מהפרעת קשב וריכוז וגם הבן שלי. אני שילמתי מחירים גבוהים וכך הבן שלי. לאור כך החלטתי להתמקצע בנושא ולעזור לכמה שיותר בני נוער וצעירים.
בחיפושי אחרי פתרונות מצאתי והתמחיתי בגישה הקוגניטיבית התנהגותית שלדעתי היא הגישה הפסיכולוגית היחידה שהינה אפקטיבית לאורך זמן בטיפול בסובלים מההפרעה.
מה אנחנו עושים
- מטפלים באמונות של המטופל – עוזרים לו לחזור ולהאמין בעצמו שהוא לא כישלון שהוא מסוגל.
- מטפלים בחשיבה של המטופל – עוזרים לו לזהות את עיוותי החשיבה שלו, את החשיבה האוטומטית המעוותת שמייצרת לו פרשנות שלילית לגבי עצמו, לגבי יכולותיו ולגבי העולם.
- שינוי הרגלים על ידי התערבות התנהגותית – עוזרים למטופל לאמץ הרגלים יותר אפקטיביים על מנת להגשים את מטרותיו (אסטרטגיות למידה, תכנון זמן, טיפול בהימנעויות, מיומנויות חברתיות, השלמת פערי ידע, פתרון בעיות ועוד).
- ויסות רגשי – מתן כלים שמטרתם לזהות רגשות שליליים ולייצר עליהם שליטה באמצעים קוגניטיביים והתנהגותיים (טיפול באימפולסיביות, זעם, אגרסיביות, חרדה, דכדוך, ייאוש, תחושת חוסר ערך ועוד).
- הדרכות הורים – מתן כלים להורים ללוות את תהליך השיפור של המטופל לאורך זמן.
- יצירת קשר עם המערכת הבית ספרית – יועצת, מורה, פסיכולוג בית ספר וגיוסם לצורך מעורבותם בתהליך הטיפולי: על ידי מתן שיעורים פרטניים, השלמת חומרי למידה חסרים, מתן הקלות במבחנים על פי אבחון, מקום ישיבה מתאים בכיתה, שילוב המטופל בכיתה המתאימה, קבלת פידבק לגבי תפקוד המטופל בבית הספר. שימת דגש רב על יצירות חווית הצלחה הן בפן הלימודי והן בפן החברתי.
- ליווי הטיפול התרופתי (רטלין, קונצרטה, LA) בסיוע רופא, מציאת המינון הנכון, סיוע בדרכים להתמודדות עם תופעות הלוואי.
מניסיוני שאנחנו מטפלים בשבעת הגורמים סיכויי ההצלחה הם גבוהים.
כל התערבות שלא מכסה בצורה יעילה את כל הגורמים היא בדרך כלל פחות אפקטיבית.
מספר מילים על כותב המאמר:
יגאל שרון הינו מומחה לפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית עם נסיון רב בטיפול בילדים ובני נוער עובד בתל-אביב ובכפר סבא.
