אין זה נדיר כי אנשים עם הפרעות קשב וריכוז, נאבקים אף עם חרדה ודיכאון, בין אם מדובר במספר תסמינים או בהפרעה במלוא מובן המילה.
למעשה, על פי פסיכולוגים קליניים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, כשלושים עד ארבעים אחוזים מהאנשים עם הפרעות אלו, סובלים גם מהפרעות חרדה ודיכאון, הכוללות הפרעה אובססיבית כפייתית, הפרעת חרדה כללית, פוביות, חרדה חברתית, הפרעת פאניקה ודיכאון.
מאמר זה מפרט את הגורמים להתרחשות דיכאון וחרדה, במשותף או בנפרד, עם הפרעות קשב וריכוז, כיצד משפיעות הפרעות אלו על הטיפול ושיטות להתמודדות.
הגורמים להתרחשות דיכאון וחרדה בהפרעות קשב וריכוז
תסמיני הפרעות אלו עשויים להיות חודרניים ביותר ולגרום ללחץ בחיים. לדוגמה, אם אדם מחמיץ מועד יעד קריטי בעבודה, כתוצאה מהפרעת קשב וריכוז, ומוצא עצמו מפוטר בעקבות זאת, הוא חווה חרדה בנוגע לעתיד ודיכאון ממצבו. אפילו הפחד של אדם שמא ישכח משהו, גורם לו לדאגה וחרדה באופן קבוע.
במילים אחרות, אנשים עם הפרעות קשב וריכוז, במיוחד כאשר אינם מטופלים, נוטים יותר לחוש מאוימים ומאוכזבים מעצמם. אנשים עם הפרעות אלו נוטים להיות רגישים, פגיעים ומושפעים יותר ממצבים ותחושות, בהשוואה לאנשים ללא הפרעות אלו.
גם גנטיקה עשויה להסביר מדוע הפרעות אלו מתרחשות במשותף עם חרדה ודיכאון. קיימות ראיות מוצקות המראות כי לאנשים עם הפרעות אלו קיים בסיס גנטי. מחקר מבית החולים במסצ'וסטס מראה כי שלושים אחוזים מהאנשים עם הפרעת אובססיביות כפייתית, סובלים גם מהפרעת קשב וריכוז.
השפעת הדיכאון והחרדה על הטיפול
דיכאון וחרדה מוסיפים אלמנט נוסף לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, היות והטיפול צריך להתפרש על פני מספר תחומים בו זמנית. הטיפול הנוסף בדיכאון ובחרדה, מסבך גם את הטיפול היות ואנשים עם חרדה נוטים פחות לנסות דברים חדשים המפחידים אותם, והדיכאון גורם להם לגלות ענין מועט, או שאינם מתעניינים כלל, בשיטות חדשות אשר עשויות לסייע להם להתגבר על הפרעות הקשב והריכוז שלהם.
לחרדה ודיכאון קיימות אף תופעות לוואי נספות. אנשים אינם חושבים בבהירות כאשם הם חרדים, ומצב זה מוסיף לתופעת מוסחות הדעת המבוססת על הפרעות קשב וריכוז עם בעיות זיכרון. זה יכול להתרחש במיוחד כאשר הבעיות הן מורכבות יותר.
דיכאון וחרדה ותרופות ממריצות
תרופות ממריצות יעילות ביותר לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. אך ממריצים עלולים להחריף לעיתים את תסמיני החרדה והדיכאון. ובכל זאת, עם הטיפול, התסמינים אמורים להיעלם לאחר מספר ימים או שבועות. בנוסף, תסמיני החרדה והדיכאון עלולים למעשה להיות תגובה לתרופות.
התחושות הגופניות של דופק מואץ, יובש בפה והזעה מוגברת, הן רק תגובות נורמאליות לתרופות. אם אנשים אינם מגיבים היטב לתרופות ממריצות, פסיכיאטרים יכולים לרשות תרופות שאינן ממריצות, בשילוב עם מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI), המשפיעים באופן של הפחתת החרדה והדיכאון.
יחד עם זאת, אם אדם אינו מעוניין בטיפול תרופתי, הוא יכול להיות מטופל עם תרופות לאחת ההפרעות, ולהתמודד עם השאר בטיפול התנהגותי. טיפול זה יעיל ביותר לחרדה ודיכאון, כאשר המטופל לומד לנער מעצמו את החרדה והדיכאון, בכוחות עצמו.
